(Last Updated On: 30/09/2022)

שופרית השמש הליאמפורה

שם לועזי - Heliamphora

שופרית השמש -הליאמפורה, היא אחת הצמחים המיוחדים והנדירים באוספים בישראל. שופרית השמש מגיעה מעולם מיסתורי לא פחות מהצמח.

קלות הגידול
2/5
קצב צמיחה
2/5
גודל הצמח
4/5
גודל העציץ
4/5
עוצמת התאורה
5/5
התאמה לטרריום
4/5
Kukenan Tepui, Photo by Paolo Costa Baldi. License: GFDL/CC-BY-SA 3.0

רקע

הרחק מעל הסביבה, הרי הטפויי נישאים מעל כל סביבתם, ומהווים נוף ייחודי וקשה למחקר. הבידוד היחסי שלהם הביא לכך שמעטים הצליחו להגיע אליהם ולחקור אותם.

הפתח הגדול, צורת הפעמון, השיניים המפחידות – שופרית השמש שמוצאה בעיקר מפסגות הרים אלו, לא היתה נפוצה בעבר ולמעטים היה אותם באוספים פרטיים. הצורה הייחודית, חוסר הבנה בסיסי בתנאי הגידול והקושי להשיג את הצמח הביא לכך ששופרית השמש היא צמח טורף נחשק ביותר, ונחשבת פסגת כל אוסף פרטי. בשנים האחרונות נעשו צעדים משמעותיים בגידול מסחרי, מה שהביא אותן להמכר בצורה מסחרית במקומות רבים בעולם, ולהופעתן באוספים פרטיים.

הרי הטפוי נמצאים בחבל גויאנה, בדרום אמריקה. ההרים נישאים לגובה רב של 1,000-3,000 מטר מעל פני הים ועשויים בעיקר מאבן חול. פסגת ההר חשופה לשמש חזקה מאוד, רוחות חזקות, וגשמים הפוקדים את המקום מדי יום שוטפים את הפסגה מכל חומרי התזונה הנדרשים לצמחים. סביבה קשה זו נחשבת למדבר גשם, שכן מעט מאוד צמחים הצליחו להתפתח ולשרוד בתנאים אלו. מרבית הצמחיה גדלה בבורות שנשחקו באבן, ואוגרים מים. באיי צמחיה אלו, ישנו מצע מועט המורכב בעיקר מחול ושאריות צמחים אחרים, ועליהם גדלים צמחים אחרים.

עקב הבידוד של הרי הטפויי, רק בשנים האחרונות נעשו גילויים חדשים של מיני שופרית השמש, שלא היו ידועים קודם לכן. המידע אודות גידול שופרית השמש עדיין חלקי, ומתפתח כל העת, ולא אתפלא אם חלק מהמינים שהתגלו בשנים האחרונות יתבררו כהכלאות בין מינים אחרים, או יתבררו כמופע של מין אחר. למעשה, כבר התבררה שונות משמעותית בתוך אותו המין, בהתאם לתנאי הסביבה, כאשר רמת התאורה השפיעה משמעותית על צורת המלכודת וגודלה עד כדי כך שבתחילה חשבו שמדובר במין אחר.

השם הליאמפורה מקורו במילה היוונית הלוס, (שפירושו ביצה) ו-אמפורה (שפירושו כד). לפי מקור השם, הפירוש אמור להיות כד הביצה, אך בעקבות הדימיון בין המילה היוונית הלוס, למילה היליוס (שמש), הצמח קיבל את שמו הנפוץ – שופרית השמש.

גילוי נאות – לי אין נסיון בגידול שופרית השמש, וכל המידע המובא כאן מתבסס על טקסטים שפורסמו על ידי מגדלים שונים וחוקרים. ההמלצה באתר האגודה הבינ”ל לצמחים טורפים היא להתחיל בגידול הכלאות, שעלולות להיות קלות יותר לגידול וסלחניות יותר לתנאים לא אידאלים.

מבנה הצמח

שופרית השמש היא צמח רב שנתי, הגדלה בעיקר בין הגבהים 1,200-2,800 מטרים מעל פני הים, אך ניתן למצוא מינים מסויימים אפילו בגובה של כ-800 מטרים מעל פני הים, בסוואנות וביערות הטרופיים שמסביב להרי הטפויי. שופרית השמש חיה באזורים עם תנאים קשים – תנאי התאורה חזקים מאוד, הגשמים עזים, רוחות חזקות שנושבות, וטמפרטורות קרירות עם הפרשי יום-לילה גדולים.

שופרית השמש מתפתחת מפקעת בתוך האדמה. השורשים חומים ובאורך של עד 25 ס”מ.

זיהוי מין שופרית השמש מאוד קשה, הן בגלל המופעים השונים בתוך המין, בהתאם לתנאי הסביבה, והן בגלל ההכלאות הרבות שנעשים, גם בטבע. במידה ואתם רוכשים שופרית שמש, וודאו כי אתם עושים זאת ממגדל מסודר ומכובד, שיידע להצביע על המין הספציפי או ההכלאה של שופרית השמש. פעמים רבות הזיהוי אפשרי רק דרך פרחי השופרית. היום מכירים בלמעלה מעשרים מינים שונים.

שופרית השמש יכולה להתאים את עצמה לתנאי הסביבה בצורה יוצאת מן הכלל. בתנאי תאורה ירודים, המלכודות הופכות לשטוחות בחלק העליון, והבסיס נראה כמעט כמו גבעול. הצבע האדום נעלם ומוחלף בתאים עם רמת כלורופיל גבוהה, ללכידת אור וייצור אנרגיה. בנוסף, כאשר ישנה ירידה בכמות המים, המלכודות יתקצרו וייקטנו, על מנת להקטין את רמת איבוד המים מהשופרים. פיטר דיאמטו מתאם בספרו (D’Amato, 2013) כי הוא לעיתים מוצא צפרדעים החיים בתוך מלכודת שופרית השמש, ואלו חיים מלכידת החרקים שבאים להינות מהצוף המופרש על ידי הצמח, אך הצמח מצידו נהנה מהפרשות הצפרדע – התאמה חדשה של שופרית השמש ליצורים בסביבתה.

המלכודת

המלכודות הצעירות של שופרית השמש דומות בין כל המינים, ונראות כגליל צר וארוך, עם כיפה מעליהן, היוצרת כניסה מהצד, לא מלמעלה. לרוב, מלכודות צעירות אלו לא לוכדות טרף, אלא משמשות כעלים המייצרים אנרגיה מפוטוסינטזה בלבד.

מלכודת בוגרת של שופרית השמש בנויה כמו כד פתוח, והיא קשיחה ושבירה. בכמעט כל מיני שופרית השמש, בפסגת הכד ומעליו ישנו איבר המפריש צוף, ומזמין חרקים להגיע להינות ממנו. איבר זה נקרא כף הצוף. חלקו העליון החיצוני של המלכודת גם כן מצופה בבלוטות המפרישות צוף, המושכות חרקים שוכני קרקע. כאשר החרקים מגיעים לכף הצוף, הם מוצאים שקשה להחזיק את עצמם על העלה החלק, והם נופלים לתוך המלכודת.

לרבים ממלכודות שופרית השמש שערות הפונות פנימה, כלפי פנים המלכודת, ומונעות מחרקים לשוב לטפס החוצה. שערות אלו גם עוזרות להנחות חרקים בדרכם פנימה, אל תוך לב המלכודת. פנים העלה חלק מאוד, כך שחרקים מוצאים קושי להיאחז בדופן המלכודת, ולצאת חזרה החוצה.

למלכודת שופרית השמש מנגנון ייחודי לניקוז מי גשם עודפים. לכל שופרית שמש יש חור או חריץ בחלקו האמצעי של המלכודת עם שערות שתי וערב החוסמות חלקית את החור, כך שמים יכולים לזרום החוצה ומונעים מהמלכודת להתמלא לחלוטין, וטרף לא נשטף החוצה.

תחתית פנים המלכודת בעל בלוטות הסופגות חומרי הזנה שמשתחררים מהטרף המתעכל. נכון להיום עדיין לא ברור מהו מנגנון העיכול עצמו, בין אם מדובר באנזימים, בקטריות או חרקים אחרים החיים בתוך מלכודת הנפילה ומסייעים בתהליך העיכול.

הפרח

גובה עמוד הפריחה משתנה בין מין למין, ויכול להגיע עד לגובה של 50 ס”מ, ויכיל עד עשרה פרחים. לכל שופריות השמש מבנה פרח דומה, למעט למין H. neblinae. הפרח בנוי מארבע עלי כותרת, שצבעם ישתנה בהתאם לגיל הפרח מלבן לאדום.

מבנה פרח שופרית השמש מונע אפשרות להאבקה עצמית על ידי חרקים. חלקים שונים בפרח מבשילים בתקופות שונות מספר ימים לאחר שהפרח נפתח, השחלה מבשילה, והצלקת מאפשרת קליטה של אבקה. מספר ימים לאחר מכן, הצלקת משחימה, ולא מאפשרת הפריה. בשלב זה האבקנים מבשילים, ומפיקים אבקה. האבקנים עצמם לא מפזרים אבקה, בדומה לסוגי שופריות צפון אמריקאיות האחרות, אלא אוגרת את האבקה בתוכה. כאשר מאביקים מסויימים מאוד – זנים של צרעות וחיפושיות, מגיעים לפרח, תנועת הכנפיים שלהם מפיקה תדר מסויים. כאשר האבקן נחשף לתדר זה, הוא פולט החוצה את האבקה דרך החור, כך שהיא תידבק לגוף המאביק. ניתן לעשות שימוש במזלג כיוון (של מוסיקה), כדי להפיק אבקה באופן מלאכותי, על מנת להאביק פרחים אחרים.

לאחר ההאבקה, פעמים רבות הפרח יפנה כלפי מעלה, על מנת לסייע בפיזור הזרעים ברוח. לזרעים יש מעיין כנפיים, המסייעים בפיזורם למרחק רב מצמח ההורה.

ריבוי

ניתן להאביק פרחים באמצעות אבקה על מנת לקבל זרעים, ולגדלם. משך הצמיחה של שופרית שמש והגעה לבגרות יכול להמשך עד 7 שנים, בהתאם לתנאים. הזרעים לא צריכים סטרטיפיקציה.

כמו כן, ניתן לפצל את פקעת שופרית השמש. יש לעשות זאת בזהירות רבה, והנחיות לכך ניתן למצוא באתר האגודה הבינ”ל לצמחים טורפים.

שיטת שלישית להרביה – ייחורי מלכודות. בחלק מהצמחים ניתן לייחר מלכודות שנמשכו עם חלק מהפקעת. גם שיטה זו מפורטת במאמר באתר האגודה הבינ”ל לצמחים טורפים.

תנאי מחיה וגידול

את שופרית השמש ניתן לגדל במשך כל השנה, והיא איננה דורשת תרדמת. חובה לגדל את שופרית השמש בטרריום. הדרישות לטמפרטורות נמוכות, תאורה חזקה ולחות גבוהה, עם הצורך בהמטרה של מים מלמעלה, מחייבת סביבת גידול מלאכותית ונשלטת. יש לשמור על טמפרטורת יום בין 16-23 מעלות, עם נפילה של 8-10 מעלות בלילה, ומעל 70% לחות.

שופרית השמש יוצרת מושבה נרחבת, באמצעות פקעת המתפתחת ומתפצלת. בהתאם למין, שופרית השמש יכולה להגיע לגובה של 30 ס”מ, ואף יותר. ישנם מתכונים רבים למצע עבור שופריות השמש, והמתכון הנכון תלוי מאוד בסוג הצמח שאותו תגדלו. בכל מקרה, מדובר על מצע מאוורר היטב, ומנוקז מאוד. בתערובות השונות נעשה שימוש בחלקים של ספגנום, חול, פרלייט, אבני טוף, חתיכות שעם וקליפות עץ לסחלבים או עץ ברוש. יש להזהר עם הקליפות, שכן לעיתים הם כוללים חומרי דישון. בידקו היטב את הקליפות לפני השימוש בהם, שיטפו אותם היטב, וודאו באמצעות מדידת מי הנגר שהם לא מכילים חומרי דישון.

חשוב לעשות שימוש בעציץ יחסית עמוק יחסית, לפחות בעומק של כ-20 ס”מ, שכן שופרית השמש נוטה ליצור מערכת שורשים נרחבת, וישנה חשיבות לעציץ עמוק לשמירה על יציבות הצמח. למרות זאת, בהתאם לצמח ולמדיה ושיטות ההשקיה, ישנה הצלחה לאנשים בגידול שופרית שמש גם בעציצים יותר נמוכים.

יש להשקות מלמעלה בצורה דמויית גשם על בסיס יומי, והרבה. רצוי להציף את הצמח, ולאפשר למים להתנקז החוצה. שיטת השקיה זו מביאה לשטיפת בקטריות ומזיקים מהצמח והמצע, וחימצון מחדש של המצע בכל פעם שהמים מתנקזים. במים המנוקזים לא מומלץ לעשות שימוש חוזר עם שופרית השמש, ואם הם מכילים חומרי דישון – גם לא עם צמחים טורפים אחרים. רצוי לחמצן את המים עם אבן אוויר, על מנת לדמות את המים המחומצנים ששופריות השמש מקבלים.

ניתן לשתול מחדש בזהירות, שכן שופרית השמש לא אוהבת הפרעה לשורשים. בזמן השתילה, יש לבחון אם המצע מריח מרקבובית. במידה וכן – הגיע הזמן להחליף את המצע, ורצוי לבחון שימוש בתערובת אחרת. יש לבצע את השתילה מחדש בתקופת החורף, כאשר הצמיחה בשפל.

שופרית השמש הליאמפורה אוהבת תאורה חזקה. מאוד חזקה. בניגוד לדעות הרווחות, שופרית השמש אוהבת תאורה חזקה, ותאדים בהתאם. אחת הבעיות המוכרות בקרב מגדלי שופריות השמש, היא הצורך בהפגת החום הנגרם מהתאורה, אז קחו זאת בחשבון. דאגו שצידי הטרריום יהיו עם מיילר או חומר מחזיר אור אחר, שכן השופרים צריכי לקבל אור גם מהצדדים, לא רק מלמעלה.

רצוי שהתאורה תהיה יחסית קרובה לשופרית השמש, על מנת למקסם את האור, אך להזהר ולשים לב לסימני שריפת השופרים כתוצאה מחום. בקיץ, רצוי ששופרית השמש תחשף ל-14-16 שעות אור, ואילו בחורף ל-11-12 שעות. יש לחשב מעבר הדרגתי בחודשים בין לבין, על מנת שלא ליצור עומס ולחץ על הצמח. בתנאי תאורה ירודים, שופרית השמש תייצר עלים מוארכים וצרים בבסיס, עם שטח עליון שטוח ורחב, בגווני ירוק, אך גבוהים יותר, כדי להיחשף ליותר אור.

האכלה

כדי להאכיל את שופרית השמש ההליאמפורה, ניתן להכניס טרף לתוך המלכודות, אך מומלץ לא להכניס יותר ממספר חרקים בודד לכל מלכודת.

בעקרון, כדאי לדשן מעט את שופרית השמש. שימוש בדישון מדולל היטב מבוסס ניטראט יכול לעזור. כמות של 1 מיליליטר דשן ל-2 ליטר מים מזוקקים של דשן 20-14-13 או 16-16-16. דללו היטב עד שתרדו לערך מקסימלי של 70 חלקים למליון במים, והוסיפו לכדים אחת לחודש.

גלריית תמונות

ביבליוגרפיה

  • Barnes, B. (2010, 03). GROWING HELIAMPHORA INDOORS YEAR-ROUND. Carnivorous Plant Newsletter, 39-1, pp. 26-27. Retrieved 09 22, 2018, from https://s3.amazonaws.com/ClubExpressClubFiles/203829/documents/CPNv39n1.pdf?AWSAccessKeyId=AKIAIB6I23VLJX7E4J7Q&Expires=1537599383&response-content-disposition=inline%3B%20filename%3DCPNv39n1.pdf&Signature=vCViHvbbA8vvO8lZ%2F4gtVgKzHRo%3D
  • Brittnacher, J. (2018, 09 22). Growing Heliamphora. Retrieved from International Carnivorous Plant Society: http://carnivorousplants.org/grow/guides/Heliamphora
  • D’Amato, P. (2013). The Savage Garden (Revised ed.). New York, New York, USA: Ten Speed Press.
  • Greyes, N. (2015). Cultivating Carnivorous Plants. San Bernardino, California, USA: Natch Greyes.
  • McPherson, S. (2007). Pitcher Plants of the Americas. Blacksburg, Virginia and Granville, Ohio, USA: The McDonald & Woodward Publishing Company.
  • Schnell, D. (1995, 03). Polination of Heliamphoras. Carnivorous Plant Newsletter, 24-1, pp. 23-24. Retrieved 09 22, 2018, from http://cpn.carnivorousplants.org/articles/CPNv24n1p23_24.pdf
  • Tepui. (2018, 09 22). Retrieved from Wikipedia: https://en.wikipedia.org/wiki/Tepui
  • Tincher, B. (2013, 12). My techniques for the indoor cultivation of Heliamphora. Carnivorous Plant Newsletter, 42-4, pp. 137-144. Retrieved 09 22, 2018, from http://legacy.carnivorousplants.org/cpn/articles/CPNv42n4p137_144.pdf
  • Wistuba, A. (1990, 06). Growing Heliamphora from the Venezuelan Tepui. Carnivorous Plant Newsletter, 19-2, p. 44. Retrieved 09 22, 2018, from http://legacy.carnivorousplants.org/cpn/articles/CPNv19n1_2p44_45.pdf

3 תגובות

  1. אני מרסס אותה כל כמה שעות והיא ליד חלון ויש מד חום וכשחם מדי אני מעביר אותה לחלון במרתף, יותר קר שם

  2. הי ירון קניתי מאריה הכלאה בין minor לheterodoxa והבנתי שהיא יותר עמידה ושהטמפרטורה יכולה להגיע ל28 מעלות,
    גם הוא אמר לי שהוא מאפשר לטמרטורה להגיע לזאת ואפשר לגדל אותה כצמח בית ללא טרריום אבל לא במרפסת

    1. הי דן.
      בהצלחה עם ההליאמפורה. אני אישית עדיין לא מגדל אותן כי הן צריכות תנאים יותר עדינים משאני יכול לתת, ולדעתי כדאי לגדל אותן כמו כדניות ההר הגבוה.
      בארץ חם מדי לגדל את ההליאמפורה בבית. היא גם צריכה אור חזק מאוד, כמו שופרית רגילה, בשילוב לחות גבוהה.
      ירון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Your compare list

Compare
הסר הכל
השוואה
0