טחב ספגנום

אחד הצמחים שכל מגדל צמחים טורפים מכיר הוא טחב הספגנום. לספגנום חשיבות עליונה ביצירת ביצות, ניהול האקלים באזורי הביצות, וכן כבית גידול למינים מיוחדים של צמחים ובעלי חיים, ביניהם הצמחים הטורפים. בפוסט זה אסביר על ספגנום והשימושים בו.

טחב הספגנום

למעשה מדובר במשפחה של טחבים, הכוללים בין 150 ל-380 זנים. הטווח הרחב נובע מחוסר הסכמה בקהילה המדעית לגבי שיוך זנים מסוימים למשפחה. טחב ספגנום גדל בביצות ומקומות עתירי מים דלים בחומרי הזנה, בעלי אחוזי לחות יחסית גבוהים, ובדרך כלל בטמפרטורה נמוכה משלושים מעלות צלזיוס. כל סוג ספגנום מעדיף תנאים אחרים  – החל מספגנום החי בתנאי רטובים ביותר ואף בתוך המים, ועד ספגנום הנמצא מטר מעל גובה פני המים, אך עדיין בסביבה לחה. הטחב אוהב אור בהיר, ויכול לצמוח כאשר הוא חשוף לשמש ישירה, כל עוד הטמפרטורה לא עולה על 30 מעלות לתקופות ארוכות, והלחות היחסית נשארת גבוהה מאוד. הספגנום גדל בביצות הנמצאות בעיקר בצפון אמריקה, צפון אירופה ורוסיה. גם בביצות בדרום אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד אפשר למצוא ספגנום, אך הן פחות משמעותיות בייצור כבול באזורים אלו.

הטחב יכול לצמוח עד גובה של כ-30 ס”מ, כאשר החלק החי הוא החלק העליון שאותו רואים (נקרא “ראש”), בעוד שכל שאר הצמח אשר מלמטה מת. החלק המת מתפרק לאורך זמן, והופך לכבול. הכבול מתפתח בקצב איטי של כאחד סנטימטר כל עשר שנים.

צבעי הטחב נעים בין ירוק, צהוב ואדום, בהתאם לזן. הספגנום בנוי מציר ארוך, עם קבוצות של ענפים רכים מצידיו. מענפים אלו יוצאים מעין “עלים” החופפים אחד לשני. בהתאם לזן, חלקם שמנים ומלאים, ואילו אחרים נראים רזים ודקים. כל ראש ספגנום מייצג צמח יחיד, כך שבמרבד עם ראשים רבים יש אלפי פרטים.

ריבוי ספגנום

ריבוי הספגנום הוא דו-שלבי, כאשר ישנם שני סוגי צמח טחב, כמו בטחבים אחרים. מתרבה בצורה זוויגית. הכוונה – הנבגים יכולים להיות זכריים או נקביים, וטחבים חדשים המתפתחים מהנבגים יהיו בהתאם. תא הנבגים (נקרא בלועזית Sporangium) יושב על ראש צמח טחב ספגנום הנקרא בשלב זה Sporophyte. תא הנבגים מתייבש לאיטו, וכאשר התא יבש לחלוטין הוא מתכווץ, מהלך המפעיל לחץ רב על “מכסה” התא. המכסה נפתח במהירות ומעיף את הנבגים תוך פיזורם למרחק של עד 10 ס”מ מצמח המקור. הנבגים מתפתחים לצמח מסוג אחר הנקרא Gametophyte – זכרי או נקבי. הצמח הנקבי מפתח ביציות בשחלה, ואילו הצמחים הזכריים מפתחים זרע, המתפזרים בזמן שיורד גשם. כאשר הביצית מופרית, הצמח הנקבי יגדל ממש מתוכו צמח Sporophyte חדש, אשר עליו מתפתח תא נבגים חדש, והתהליך יתחיל מחדש. הן ה-Gametophye והן ה- Sporophyte הם שלבים שונים בחייו של טחב הספגנום.

לספגנום ישנה דרך נוספת לריבוי אל-זוויגי – חלקים מהספגנום יכולים להתנתק מהצמח המקורי, ולהתפתח לצמח חדש. קצב הצמיחה של ספגנום הוא איטי מאוד, ומכאן גם הקושי לגדלו בצורה מסחרית. זנים מסוימים גדלים בקצב של מילימטרים בודדים בכל שנה, ואילו זנים אחרים מגיעים לקצב צמיחה של 10 ס”מ בשנה.

ויסות הסביבה

טחב הספגנום למעשה יוצר את הביצה שבה הוא ממשיך לגדול. טחב הספגנום גורם לתגובה אלקטרוכימית במים בהם הוא גדל, בגלל מבנה סוכרים מיוחד בתאי העלים. מבנה הסוכרים גורם לכך שהספגנום טעון במטען שלילי שמושך אליו חלקיקים בעלי מטען חיובי, כמו חומרי הזנה במים (לדוגמה – אשלגן). בזמן שהספגנום מושך אליו את החומרים האלו, הוא משחרר למים יונים טעונים חיוביים של מימן, אשר מביאים לעלייה בחומציות המים. המים החומציים גורמים לירידה בכמות החיידקים במים וקיטון בתהליך הריקבון המתרחש בביצה. כמו כן, התנאים הייחודיים האלו מונעים מתחרות להתפתח במקום.

חומציות המים והיעדר החיידקים בביצות הספגנום הביאו לשימור גורמים ביולוגיים, אשר לא הרקיבו לאורך השנים. בשנת 1950 נמצאה גופת אדם בן 2,300 שנים בביצת ספגנום בסקנדינבי., מצב שימור הגופה היתה כל כך טובה, שאפשר היה לחשוב שהאדם מת רק לפני זמן קצר. אפילו ניתן היה להבחין בכל תווי פניו ובכל פריטי הלבוש שהיו עימו בעת מותו.

טחב מהווה ספוג עצום, ויכול לספוג מים עד פי 20 ממשקלו היבש. בביצות הטחב משמש מעיין ווסת לכמויות המים – בעת שטפונות הוא יספוג כמויות גדולות של מים, ובעת בצורת הטחב ישחרר מים בצורה מבוקרת יחסית חזרה לסביבה. יכולת מדהימה זו של הספגנום נגרמת כתוצאה מכך ש-90% מתאי הספגנום מתים, וחלולים, והם אלה שמתמלאים במים.

הספגנום יכול ליצור מרבדים שלמים על פני ביצות. לאורך השנים המרבדים האלו יכולים להתעבות ולהיות גבוהים משמעותית מפני המים. צמחים אחרים, כגון עצי אשוחית, אורנים, שיחים שונים ועשבים יתפתחו על פני מרבד הספגנום. חלק מהצמחים המתפתחים על מרבד הספגנום הם צמחים טורפים שונים, הנהנים מסביבה לחה, חומציות מים גבוהה, ואווריריות הספגנום סביב השורשים.

שימושי הספגנום ומאמצי שימור

עקב יכולת הספיגה המצויינת של טחב הספגנום, בעבר נעשה שימוש בספגנום יבש בשימושים רבים שנזנחו ברבות השנים. היום נעשה שימוש בספגנום מיובש בתעשיית צמחי הנוי כתוספת לתערובות שתילה, וכמצע גדילה נקי לסחלבים וצמחים טורפים.

עמים עתיקים בצפון אנגליה עשו שימוש בספגנום על מנת לרפא חתכים ופצעים. הם מילאו את הפצעים בטחב שחיטא את הפצעים, ספג דם ועזר לרפא את הפצע. ילידים אמריקאים עשו שימוש בספגנום יבש כחיתולים. במלחמת העולם הראשונה, בעקבות מחסור בכותנה, נעשו נסיונות לאיתור תחליפים לחבישת פצעים. בוטניקאי ומנתח צבאי גילו ששני זנים של ספגנום היו יעילים במיוחד בעצירת הדימום וריפוי פצעים. השימוש בספגנום כתחבושות במלחמת העולם הראשונה הביאה לכריית ספגנום רב מביצות באנגליה ובאירופה במהלך מלחמת העולם הראשונה.

החלק המת שבתחתית טחב הספגנום (מתחת לראש) מתפרק עם השנים לכבול, שנחשב כחומר בעירה מעולה ודשן איכותי בתחום החקלאות. שימושים אלה ואחרים הביאו לכרייה נרחבת של ביצות ספגנום לאורך השנים ולהשמדה של ביצות ספגנום. על מנת לכרות את הכבול, ביצות רבות ייובשו, העצים נכרתו, והשכבה העליונה של ספגנום חי הוסר, על מנת להגיע לכבול שמתחתיו. באזורים בהם הספגנום נכרה ונעלם החלו בעיות של סחף, שחרור רעלנים ופחמימנים לסביבה, והרס בתי גידול יחודיים. חשיבותו של הספגנום לאיכות הסביבה כיוצר תנאי מיקרו-אקלים בסביבתו וכסנן פחמימנים מהאטמוספירה הם כה חשובים, שהיום נעשים מאמצי שימור נרחבים להגן על ביצות ספגנום. ישנן הערכות שמשך חזרת האיזון לביצה משוקמת ממנה כרו כבול הוא בין חמש שנים לעשרים שנה, אך ישנם מדענים הגורסים כי ביצה משוקמת לעולם לא תהיה ביצה אמיתית, כפי שהיתה לפני כן. עד היום נעשית כריית כבול במקומות שונים בעולם, כגון אירופה, קנדה וניו זילנד, על מנת לספק את הצריכה ההולכת וגוברת של כבול בתעשיית החקלאות, אך עם העלייה במודעות לחשיבות הספגנום, ישנן מגבלות על הכרייה.

מינים רבים של צמחים טורפים וסחלבים גדלים בצורה אופטימלית בתוך טחב ספגנום. מגדלים רבים בתחום הצמחים הטורפים והסחלבים מנסים להקל על מאמצי שימור ביצות הספגנום בשני אופנים – הראשון הוא לגדל ספגנום חי לשימושם, ללא כרייה של ספגנום חי; השני הוא למצוא חומרים חליפיים לכבול שמקורו מספגנום. חלק מהחומרים התחליפיים כוללים סיבי קוקוס בתערובות, שימוש בתהליכים הידרופוניים, פיתוח חומרים סינטטיים ועוד. בקרב קהילת מגדלי הצמחים הטורפים ישנה החלפה קבועה ושוטפת של מידע, על מנת להביא לפתרונות באופן קבוע, ולעזור לקהילה להמשיך ולפתח פתרונות נוספים. מגדלים רבים בעולם ממשיכים לגדל צמחים טורפים בספגנום מיובש. ישנם סוגים שונים של ספגנום מיובש בעולם, עם דרגות איכות שונות, כאשר טחב ספגנום ניו זילנדי ארוך הסיבים נחשב איכותי ביותר, ואילו זנים אחרים ממקורות אחרים נחשבים פחות איכותיים – חלקם אף מתפרק במהירות ועלול לפגוע בצמחים.

בישראל אין מכירת ספגנום מיובש בצורה מסודרת, אך מדי פעם ניתן להשיג ספגנום חי או מיובש אצל מגדלי סחלבים או מגדלי צמחים מיוחדים. אם יהיה לכם מזל, ספגנום מיובש שהגיע עם סחלב יכול להכיל נבגים אשר יתפתחו לצמחים חדשים אם תשמרו על לחות גבוהה.

מקורות:

• Amesbury, M. (2013, 09 27). SPHAGNUM MOSS: BOG PLANT EXTRAORDINAIRE! Retrieved 11 05, 2017, from Bogology: https://bogology.org/2013/09/27/sphagnum-moss-bog-plant-extraordinaire/
• Aquatic Moss. (2017, 11 04). Retrieved from Department of Ecology – State of Washington: http://www.ecy.wa.gov/Programs/wq/plants/plantid2/descriptions/sphagnum.html
• Boissoneault, L. (2017, 04 28). WORLD WAR I: 100 YEARS LATER – How Humble Moss Healed the Wounds of Thousands in World War I. Retrieved 11 04, 2017, from Smithsonian.com: https://www.smithsonianmag.com/science-nature/how-humble-moss-helped-heal-wounds-thousands-WWI-180963081/
• Britannica, T. E. (2017, 11 04). Peat moss. Retrieved from Encyclopædia Britannica: https://www.britannica.com/plant/peat-moss
• Conservancy, T. N. (2014, 06 00). Tannersville Bog. Retrieved 08 11, 2017, from MONROE COUNTY CONSERVATION DISTRICT: https://www.mcconservation.org/uploads/9/0/3/0/90302089/2014_tc_bog_brochure_email_format_rev_6.14.pdf
• Levine, J. (2017, 05 00). Europe’s Famed Bog Bodies Are Starting to Reveal Their Secrets. Retrieved 11 04, 2017, from Smithsonian.com: https://www.smithsonianmag.com/science-nature/europe-bog-bodies-reveal-secrets-180962770/
• Moss Life Cycle. (2017, 11 04). Retrieved 11 04, 2017, from The University of Auckland: http://www.nzplants.auckland.ac.nz/en/about/mosses/reproduction/moss-life-cycle.html
• Sphagnum. (2017, 11 04). Retrieved from Wikipedia: https://en.wikipedia.org/wiki/Sphagnum
• Sphagnum Moss – the Bog Builder. (2017, 11 05). Retrieved from Irish Peatland Conservation Council: http://www.ipcc.ie/a-to-z-peatlands/sphagnum-moss-the-bog-builder/