תפריט
צמח האלדרובנדה גדל במקוואות מים איטיים, בעלי חומציות יותר גבוהה (רמת PH נמוכה יותר). קראתי הרבה מתכונים שמאפשרים לגדל אלדרובנדה, והתחלטי לתכנן את האקווריום תוך שילוב אלמנטים ממגוון מתכונים.
דבר ראשון, העקרונות לבניית אקווריום לאלדרובנדה דומים מאוד לעקרונות תכנון אקווריום דגים – עשו הכל בשלבים, ואפשרו לאקווריום להגיע לאיזון הרבה לפני שתתחילו להביא את מה שחשוב לכם. אם ארוץ ואבנה אקווריום, ומייד אכניס את האלדרובנדה, ייתכן והם יוצפו באצות, ייתכן ותנאי המים ישתנו יותר מדי לרעת הצמח, והצמח הטורף הייחודי לא ישרוד.
האלדרובנדה אוהב מים באיכות מסוימת – מים מעט חומציים, עם חומרי טאנין רבים, הזורמים במהירות איטית, ובעלי מעט חומרים מומסים בתוכה. את הורדת החומציות אשיג על ידי שימוש בספגנום בתוך המצע (עוד בהמשך), ועל ידי שילוב מרכיבים עם ספגנום בתוך האקווריום.
כל המתכונים מדברים על מצע בעל מספר שכבות. לצערי, לא כל דבר שכתבו המומחים ניתן להשגה בישראל, אז נאלצתי לאלתר.
שכבת הבסיס בכל המתכונים בנויה מכבול נקי, ללא תוספות. שכבה זו תכננתי בעומק של כחמישה סנטימטרים.
השכבה השנייה היא חול קוורץ או חול סיליקה מעורבב בטחב ספגנום ארוך מיובש, ביחס של חצי-חצי, בעומק של כשני סנטימטרים.
השכבה השלישית היא חול קוורץ או חול סיליקה נקי, בעומק של כסנטימטר.
השכבה האחרונה, והבעייתית ביותר, תהיה מעלים מיובשים של צמח כלשהו, שיפרישו טאנין למים – אלו חומרים הצובעים בחום את המים, כמו בתה ששותים.
מרכיב נוסף וחשוב לחיי האלדרובנדה הוא מזון. האלדרובנדה הוא צמח טורף, והוא אוהב ללכוד מזון. בניגוד לצמחים טורפים אחרים, לא ניתן להאכיל אותו ידנית, אלא יש לאפשר לו ללכוד את המזון שלו עצמאית. חרקי מים קטנים וסרטנים זעירים כגון דפניות, הם המזון הנפוץ. אני מתכנן את האקווריום כך שייחיו בו דפניות קטנות באופן שוטף, וייתכן ואוסיף שרימפסים של אקווריומים, כדי שכל אלה יאכלו אצות מזיקות.
בנוסף, אני יוצא מהנחה שלאורך זמן צמחים וחומר אורגני יתפרקו במים, ויעלו את כמות החומרים המומסים במים. כמו באקווריום דגים, כדי להילחם בעליית החומרים במים, אאלץ לבצע החלפות מים, אבל בנוסף, ועל מנת למתן את כמות חומרי התזונה במים, החלטתי לשתול צמחים נוספים באקווריום, מהירי צמיחה, על מנת שאלו יצרכו את חומרי ההזנה וישפרו את איכות המים.
גם הדפניות וגם האלדרובנדה אוהבים טמפרטורות יחסית נעימות של 20-25 מעלות, ולכן בתכנון לקחתי בחשבון גוף חימום. פילטר קטן שתפקידו בעיקר לסנן לכלוך מכאני מהמים, ולהזרים את המים באיטיות, גם בתכנון.
יש לי אקווריום קטן של 40 סנטימטרים אורך, שהחלטתי לעשות בו שימוש. הוא בעומק של כשלושים סנטימטרים, מה שמהווה עומק טוב לגידול אלדרובנדה.
על מנת לצאת למצוא כבול נקי, עברתי במשתלה של מתן הגנן, שחלקכם יכיר מערוץ היו-טיוב שלו – איך לגדל גינת ירק אורגנית. החלטתי לרכוש שק כבול, על מנת לבחון אותו. תוצאות הבדיקה הראו שהכבול שרכשתי מאוד נקי, ולא פולט חומרים למים. שימו לב – אני לא יכול להתחייב לתוצאות אחידות, כי רכשתי ממנו רק את השק האחד, ולכן חשוב שתבדקו בעצמכם כל שק, לפני שתעשו בו שימוש עם צמחים טורפים.
ספגנום יבש רכשתי אצל מגדלי סחלבים, שמדי פעם מביאים אותו לארץ. אין מישהו קבוע שמחזיק מלאי ספגנום, כך שאינני יכול להפנות למישהו שניתן לרכוש ממנו.
חול סיליקה ניתן לרכוש בחנויות שעוסקות בבריכות, בתור חול לסינון מי בריכות. מגיע בדרך כלל בשקים כבדים של 25 ק”ג. זכרו לשטוף אותו קודם מאבק שהצטבר בו.
השכבה האחרונה היוותה את האתגר הגדול ביותר – עלים יבשים של צמח שיורידו את החומציות, ויפרישו טאנין למים.
על מנת למצוא עלים כאלו, יצאתי לטיול בשלולית חורף שנמצאת סמוך לשוהם, כדי לבדוק את איכות המים, הימצאות חרקים וסרטנים קטנים (כמו דפניות), ולראות אילו עלים יבשים נופלים פנימה ויכולים להשפיע על המים.
השלולית עצמה נמצאת בתוך חורשת אקליפטוסים, עם מגוון שיחים נמוכים מסביבה. על האדמה מצאתי כמות גדולה מאוד של קליפות גזע אקליפטוס, ענפי שבורים, ועלים יבשים. כל אלו גם היו בתוך המים בכמות גדולה מאוד.
כשבחנתי את איכות המים, הופתעתי לגלות שהם מעט חומציים, בעלי צבע חום בהיר (נוכחות טאנין), וברמת קשיות מים נמוכה ביותר – מתחת ל-50ppm. נראה שמצאתי מקום שצמחים טורפים היו יכולים לגדול בו, אילו היו בו מים כל השנה.
אז המים עם עלי האקליפטוס נראים מתאימים, אבל האם הם היו ללא כימיקלים מזיקים? לצערי אין לי אפשרות לענות בצורה חד-משמעית על שאלה זו, אבל קראתי שבמקומות רבים נוהגים לבחון את הימצאותם של דפניות, סרטני מים ויצורים אחרים, על מנת לראות עד כמה המים מזוהמים. הוצאתי דגימות של מים עם כד שהבאתי, ולשמחתי הרבה ראיתי לא מעט יצורים זעירים שוחים להם בתוך המים. היות והימצאותם של היצורים האלו הם סימן טוב, לקחתי הביתה כשלושה ליטרים של מי שלולית עם יצורים, על מנת להוסיף אותם לאקווריום. מים אלו יהוו את גרעין המזון עבור האלדרובנדה, כולל גרעין של מזון אצות עבור היצורים הקטנים.
עלי אקליפטוס יבשים לפני בדיקת השפעה
עלי אקליפטוס יבשים לפני בדיקת השפעה
כדי לוודא סופית שהעלים והקליפות תקינים, הכנסתי אותם למיכל עם מים מזוקקים, ובחנתי את ערכי המים לאחר שבוע. מצאתי שהעלים והקליפות אכן הורידו חומציות, אבל לא שינו את ערכי הקשיות בצורה משמעותית, והחלטתי להשתמש בהם בתור עלי שלכת המהווים את השכבה האחרונה של המצע.
הצמחים שבחרתי להוסיף לאקווריום זה הם צמחי אקווריום מוצלחים שאני מגדל – הראשון הוא קריפטוקורין, אותו אני מגדל בעציצים כצמח גדה, והשני הוא צמח ארוך שאינני יודע את שמו, שגדל באקווריום צמחיה שיש לי.
הדבר הראשון שעשיתי, הוא שטיפת האקווריום עם אקונומיקה ומים, על מנת לוודא שאני לא מכניס מזיקים או מחלות אחרות משוכני האקווריום הקודמים. אל תשכחו לשטוף את האקונומיקה היטב, כדי ששאריות לא ייכנסו למים. רצוי לעשות שימוש באקונומיקה ללא בישום, אבל קשה יותר להשיג זאת בימינו.
את הכבול שטפתי מעט במים, בעיקר על מנת להרטיב אותו. הנחתי אותו בשכבה פחות או יותר אחידה באקווריום. הערה חשובה – בשלב הזה אני ממליץ להכניס פנימה מים מזוקקים עד גובה הכבול, ולדקור את הכבול עם עפרון, כדי לשחרר בועות אוויר.
לאחר הכבול, הוספתי פנימה את החול המעורבב עם הספגנום היבש, ולבסוף את שכבת החול הנקי. בשלב הזה הוספתי מים עד אמצע גובה האקווריום, בזהירות, תוך שאני שופך את המים על צלחת, כדי לא להפריע ולערבב את המצע. חתיכות ספגנום ולכלוך שצפו הוצאתי עם רשת אקווריום.
בשלב זה החלטתי להוסיף גזע קצר שיש לי, שיוסיף בעצמו טאנין למים, ויוריד את החומציות. הגזע היה בנוי עם מגרעת, שלתוכה הכנסתי טחב ספגנום מיובש. בטחב שתלתי נאדיד ליבידה, שאני מאמין שיתפשט בהמשך על פני הגזע. הגזע הונח בזווית כך שחלקו עם המגרעת מעט מעל פני המים, והוא יושב על חלקו העליון של פילטר קטן, ומסתיר אותו. מצאתי כלי קטן מפלסטיק שקוף, עם חורים, שמיועד להחזיק כרית סיבון לכלים, ובחרתי לשנות לו ייעוד לעציץ נאדיד נוסף. הכנסתי לתוכו ספגנום, ושם שתלתי נאדיד פרלונגה.
לגב האקווריום הצמדתי את גוף החימום בצורה כמעט מאוזנת.
את הצמחים שתלתי עם מלקחיים ארוכים בצורה אסטרטגית – צמחים גבוהים בגב האקווריום, או במקומות להסתרת ציוד (כמו הפילטר), ואת הקריפטוקורין שתלתי בחזית. בפינה מאחור, מעל הפילטר, הוספתי גוש של ג’אווה מוס, טחב נפוץ באקווריומים, המהווה כר גידול ליצורים זעירים. ייתכן והוא יגדל לתוך הספגנום המת, וייתן מראה יותר טבעי בהמשך.
כעת אתן לאקווריום הזה לרוץ במשך מספר חודשים, עד שאביא את האלדרובנדה. בזמן הזה אטפח ואגדל את אוכלוסיית היצורים הזעירים, אכניס שרימפסים שיאכלו אצות, ואבחן לכל האורך את ערכי המים.
אעדכן בפוסט המשך, לאחר אכלוס האקווריום.
International Carnivorous Plant Society
CARNIVOROUS PLANT WEB RING
© כל הזכויות שמורות לירון רז. המידע המוצג באתר לא מהווה הבטחה להצלחת גידול צמחים טורפים, אלא קווים כלליים בלבד לגידולם.
