צפלוטוס הגביעים Cephalotus follicularis

(Last Updated On: 17/07/2021)

צפלוטוס הגביעים Cephalotus follicularis

צפלוטוס הגביעים, צמח מיוחד שמקורו באזור קטן באוסטרליה, מהווה את אחד מהצמחים המעניינים ביותר לגידול, גם אם מאתגר. בפוסט זה אני מסביר מעט על הצמח, והנסיון שלי לגידולו.

רקע

צפלוטוס הגביעים מגיע מאזור חופי דרום-מערב אוסטרליה, ורק שם הוא גדל באופן טבעי. האקלים באזור הוא אקלים מזרח תיכוני, אך עם הפרשי טמפרטורות יום-לילה ניכרים, גם בקיץ כמו גם בחורף. הצמח נפוץ בביצות רבות באזור זה, אך בכולם הוא חי בתנאי מחייה זהים – באזורים היבשים יותר של ביצות ואזורי ניקוז, בצידי דרכים לאורך תעלות ניקוז ובקרקעות לחות, אך לא רטובות. הקרקע החומצית או החולית לחה בקיץ, אך רטובה בחורף.

זהו אחד הצמחים הנחשקים ביותר באוספים פרטיים, בזכות המראה כמו גם בזכות האתגר בגידולו לאורך מספר שנים. באוספים ישנם מופעים שונים של הצמח, כמו הענק של האמר, בעל כדים גדולים במיוחד, אך בכל המקרים, עדיין מדובר באותו הצמח, בעל מופעים שונים, ולא בזנים שונים.

אציין שאני מגדל את הצמח החל מאפריל 2016 בהצלחה חלקית, ועיקר המידע כאן מקורו בספרות ובדיווחים של מגדלים מרחבי העולם.

קלות הגידול
2/5
קצב צמיחה
2/5
גודל הצמח
3/5
גודל העציץ
3/5
עוצמת התאורה
4/5
התאמה לטרריום
3/5

מבנה הצמח

Cephalotus follicularis mound

מושבת צמח צפלוטוס

צמח הצפלטוס הוא רב שנתי בעל ריזום. מהריזום מתפתחים שני סוגי עלים – עלים רגילים ובשרניים, המופיעים בעיקר בסתיו, וכדים קטנים, אשר משמשים ללכידת טרף. כאשר אין לצפלוטוס מספיק אור, יופיעו עלים רגילים רבים, על חשבון ייצור כדים, כנראה על מנת לייצר יותר פוטוסינטזה. לאורך זמן הריזום מתפשט ומתפצל, והצפלוטוס יוצר מושבה עם מספר נקודות צמיחה. עם הזמן המושבה גדלה. כאשר הוא גדל על מדרון, אפשר לראות מושבות משתפלות מרשימות המכסות את המדרון.

המלכודת

צפלוטוס הגביעים

צפלוטוס הגביעים

החל מהאביב ועד לסתיו הצפלוטוס יצמיח כדי מלכודת. הכדים צרים, בגובה של עד כחמישה סנטימטרים (בהתאם למופע), ויוצאים מהריזום. החלק החיצוני של הכדים מעט שעיר, ולכדים “סולם” בחזית המסייע לכוון חרקים שוכני קרקע להגיע אל תוך הכד. הכדים יכולים להופיע במספר צבעים – החל מירוק בהיר, ועד אדום עז. כעקרון, ככל שהצפלוטוס חשוף ליותר אור, כך הכדים יהיו אדומים יותר, אך קטנים יותר.

מכסה המלכודת מגן מפני כניסת גשם, ובתקופת יובש המכסה נצמד לפי המלכודת על מנת למנוע אבדן נוזלים כתוצאה מהתאיידות. המכסה כולל בדרך כלל שלושה פסים לבנים, המהווים חלונות במבט מתוך הכד. “חלונות” אלו משמשים לבלבול טרף, ובזמן שזה מנסה לברוח דרך החלונות ונתקל במחסום, חוזר ונופל לתוך הכד עצמו.

מסביב לכד ישנם שיניים בולטות הנכנסות מבחוץ פנימה. בקצה הפנימי של השיניים האלו ישנה הפרשה של צוף, המושך חרקים. חלקו העליון של הכד מכוסה בשערות עדינות וחלקות הפונות כלפי מטה, ומשמשות גורם ה”עוזר” לחרקים להחליק אל תוך המלכודת, ומונע מהם לטפס כלפי חוץ.

חלקו התחתון של הכד חלק מאוד, ללא כל אחיזה לחרקים המנסים להמלט מנוזלי העיכול שהכד מכיל. בחלק זה נמצאים תאים שמפרישים אנזימים, ותאים אחרים הקולטים את חומרי התזונה מהטרף.

הפרח

בסוף האביב הצפלוטוס מפיק עמוד פריחה יחיד בגובה של עד 90 ס”מ, שעליו יתפתחו פרחים לבנים רבים. בכל עמוד פריחה ייצאו לסרוגין מספר צברים של 2-5 פרחים. הפרחים הינם דו-מיניים, ומפרישים צוף, המושך את החרקים המאביקים אליהם. בגידול, ניתן לבצע האבקה עצמית על מנת לקבל זרעים מהפרחים.

ריבוי

גביע אדום פתוח של צפלוטוס הגביעים

גביע צפלוטוס הגביעים

ריבוי צפלוטוס ניתן לעשות במספר דרכים.

  • גידול מזרעים הוא דרך טובה אך איטית מאוד, לגידול צפלוטוס. צפלוטוס הגדל מזרעים בדרך כלל יהיה יותר מתאים לתנאים השונים בהם צמח. זמשך הצמיחה עד להגעה לבגרות יכול להמשך עד שבע שנים. את הזרעים כדאי לזרוע בסתיו, על מנת לאפשר להם להחשף לקור, חשיפה של מספר חודשים שהם צריכים כדי לנבוט באביב.
  • ייחורי שורש או ייחורי עלים יכולים להפיק צמח בוגר במהירות יחסית, ובקלות יחסית, אשר זהה גנטית לצמח ההורה.
  • פיצול ריזום של צמח בוגר אשר לו מספר נקודות צמיחה. את הפיצול כדאי לעשות בזמן התרדמת, ולא בתקופת הצמיחה הפעילה של הצמח.
 

תנאי מחיה וגידול

צפלוטוס הגביעים גדל בעיקר באביב עד הסתיו, ובחורף הוא נכנס לתרדמת. גם בתקופת התרדמת, הצמח ממשיך להיות ירוק, ולא נסוג, ולכן חשוב להמשיך ולתת לו את התנאים שהוא ייקבל בטבע – אור בהיר עם טמפטורות נמוכות. במידה ולא נקפיד על תרדמת, הצמח לא ישרוד לאורך זמן.

הצפלוטוס לא תמיד מתאים לגידול בישראל מחוץ לתנאים מבוקרים, והוא יחסית בררן בתנאים. הצפלוטוס אוהב טמפרטורות של עד 28-30 מעלות בקיץ, אך חשוב שבלילה הוא מצפה לחוות ירידה בטמפרטורות של כ-10 מעלות. מגדלים רבים אוהבים לגדל את הצפלוטוס בחממה לכדניות ההר הגבוה.

צפלוטוס הגביעים

צפלוטוס הגביעים

בעבר גידלתי את הצפלוטוס במדף גידול, עם מזרן לח המוריד בלילה את הטמפרטורות ב-10 מעלות, ושומר על לחות אופטימלית של כ-60%. בקיץ הטמפרטורה יכולה לעבור את ה-30 מעלות, אך בלילה הטמפרטורה יורדת ל-20-24 מעלות, והפרש זה עוזר לצפלוטוס לעבור את הקיץ בשלום. כיום אני מגדל צפלוטוס הן במדפי גידול המגיעים ל-32 מעלות ביום, אך עם ירידה בלילה לכ-24 מעלות, והן בחוץ, במגשי מים.

ניתן למצוא ברחבי האינטרנט מתכונים רבים למצעי גידול לצפלוטוס. בעוד שתערובת מסויימת תצליח אצל מגדל אחד, הצפלוטוס עלול למות אצל מגדל אחר, בדיוק עם אותו המצע. העקרון מאחורי המתכונים הוא מצע מאוורר היטב, אשר לח, אך לא רטוב. תערובת של כבול, חול סיליקה ופרלייט, או כבול, פרלייט וסבי קוקוס, הינו מהמתכונים הפשוטים שקראתי עליהם. בכולם הכבול מהווה לא יותר משליש מהמצע. בכל ההמלצות שנתקלתי בהן, נאמר בפירוש שאסור להשקות את הצפלוטוס מלמעלה. השקייה עליונה, אשר תרטיב את מרכז צמיחת הצמח, עלולה לגרום לריקבון, ולמות הצמח. יש להעמיד את העציץ במעט מים מזוקקים, ולתת לשכבה העליונה להתייבש בין השקיות. רטיבות קבועה עלולה לגרום לרקבון שורשים.

הצפלוטוס רגיש ביותר להפרעה לשורשים, ועלול למות. בהתבסס על דיווחים באתרים השונים, אני ממליץ לא לשתול את הצמח כל עוד אין צורך אמיתי בכך. במידה ונדרש להעביר את הצמח עציץ, אני ממליץ להעביר את הצפלוטוס ללא הפרעה לשורשים, כולל המצע הישן, ולהכניס הכל לתוך המצע החדש. הזמן הטוב ביותר לשתילה מחדש הוא בסיום התרדמת, לקראת סוף החורף. בניגוד לצמחים טורפים אחרים, שמעתי על מגדלים העושים שימוש בעציצי חימר, ולא רק בעציצי פלסטיק.

לצפלוטוס יש נטייה ידועה למוות פתאומי אצל מגדלים, אפילו בין לילה – יום אחד הצמח ייראה מצויין, למחרת הוא כבר לא יחייה. נטייה זו למוות פתאומי עדיין נחקרת, אך פעמים רבות לא מצליחים לדעת מה הגורם לה. ההשערות כוללות, בין היתר, ממתקפת פטריה ההורגת את הצמח (כתוצאה מלחות יתר או רטיבות גבוהה בנקודת הצמיחה), היעדר חמצן המגיע לשורשים, ועוד.

אור בהיר וחזק, אך לא שמש ישירה. בטבע, הצמח גדל פעמים רבות באזור עם צל חלקי של עשבים גבוהים. ככל שהצמח יקבל יותר אור, כך הגביעים שלו יהיו קטנים יותר, אך אדומים יותר.

האכלה

ניתן להאכיל בתולעי דם מורטבות. אם אתם מגדלים את הספלוטוס בחוץ, ייתכן והצמח ילכוד חרקים לבד, אך שימו לב להימצאות נמים, העלולים לרמוז גם על כנימות.

גלריית תמונות

ביבליוגרפיה

  • Cross, A., Kalfas, N., Nunn, R., & Conran, J. (2019). Cephalotus – the Albany Pitcher Plant (1st ed.). (A. Robinson, Ed.) Poole, Drset, England: Redfern Natural History Productions Ltd.
  • D’Amato, P. (2013). The Savage Garden (Revised ed.). New York, New York, USA: Ten Speed Press.
  • Greyes, N. (2015). Cultivating Carnivorous Plants. San Bernardino, California, USA: Natch Greyes.
  • Lowrie, A. (2013). Carnivorous Plants of Australia Magnum Opus (Vols. 1, 2, 3). (A. S. Robinson, Ed.) Poole, Dorset, England: Redfern Natural History Productions.
  • McPherson, S. (2010). Carnivorous Plants and thier Habitats (Vol. 1). Poole, Dorset, England: Redfern Natural History Productions.
  • McPherson, S. (2007). Pitcher Plants of the Americas. Blacksburg, Virginia and Granville, Ohio, USA: The McDonald & Woodward Publishing Company.
  • Rice, B. A. (2006). Growing Carnivorous Plants. Portland, Oregon, USA: Timber Press Inc.
  • Schnell, D. (1995, 03). Polination of Heliamphoras. Carnivorous Plant Newsletter, 24-1, pp. 23-24. Retrieved 09 22, 2018, from http://cpn.carnivorousplants.org/articles/CPNv24n1p23_24.pdf
  • Swenson, A. A. (1977). Cultivating Carnivorous Plants (First ed.). Gardencity, New York, USA: Doubleday & Company Inc.
  • Tincher, B. (2013, 12). My techniques for the indoor cultivation of Heliamphora. Carnivorous Plant Newsletter, 42-4, pp. 137-144. Retrieved 09 22, 2018, from http://legacy.carnivorousplants.org/cpn/articles/CPNv42n4p137_144.pdf
  • Wistuba, A. (1990, 06). Growing Heliamphora from the Venezuelan Tepui. Carnivorous Plant Newsletter, 19-2, p. 44. Retrieved 09 22, 2018, from http://legacy.carnivorousplants.org/cpn/articles/CPNv19n1_2p44_45.pdf
  • כהן, א‘. (2008). צמחים טורפים ומטריפים. (א’ שרגאי, עורך) קרית גת: דני ספרים.

קישור קבוע למאמר הזה: https://torfim.co.il/plants/cp-plants/cp-plants_pitchers/cp-plants_pitchers_cephalotus/cephalotus-folliculars/

4 תגובות

דלגו לטופס מילוי התגובה

    • יניב on 29/11/2018 at 23:22
    • השב

    אין לי מקום בעציץ להשקות מלמלעלה משום שהמשטח העליון מלא בגביעי הצמח, האם אפשרי להשקות השקייה תחתית עם כמות שתתייבש ותספג לאדמה?

    1. יניב שלום,
      אני ממליץ במקרה כזה לשקול להעביר את הצפלוטוס לעציץ יותר גדול.
      השקיה מהעציץ למעלה עוזרת לרענן את האדמה, ולשטוף חומרי הזנה שיכולים להצטבר במצע.
      ירון

    • יניב on 16/11/2018 at 12:05
    • השב

    ירון שלום,

    קניתי צפולוטוס אך אני לא מצליח לקבל מידע כנדרש על איך להשקות אותו ואני חושש שזה משפיע על ההתפתחות לו.
    האם עבור הצפולוטוס לשים פחות מים בהשקייה תחתית על מנת שלא שיהיה יותר ספוג במים(בהשוואה לצמחים כמו דיונאה וטללית שאני שם להם מים בתחתים באופן קבוע ולא נותן לתחתית להתייבש)

    תודה מראש

    1. יניב שלום,
      צפלוטוס, כמו רבים מהצמחים הטורפים, אוהב מצע לח עד רטוב.
      עם זאת, יש לאפשר למים להתייבש מדי פעם, ורק אז הוסיף.
      את המים שאתה מוסיף אני ממליץ להשקות למצע שמסביב לצמח, ולא על הצמח עצמו, עד שיתנקז לקערה.
      אני ממליץ גם שבאופן קבוע תהיה זרימת אויר מסביב לצלוטוס, על מנת לסייע במניעת התפתחות עובשים על עליו, שעלולים להרוג את הצמח.
      ירון

כתיבת תגובה

Your email address will not be published.

Your compare list

Compare
הסר הכל
השוואה
0