גלגל המים הינו צמח רב שנתי שגדל באגמים ומקווי מים בעלי תנועת מים איטית, בדרך כלל במקומות סמוכים לגדה, פעמים רבות כאשר הוא מוגן מרוחות או זרמים על ידי צמחים אחרים. הצמח גדל במים שאינם עמוקים במיוחד, בדרך כלל עד כמה עשרות סנטימטרים בודדים בעומקן. האלדרובנדה הוא צמח הרגיש מאוד לשינויים בתנאי המים, ולכן לעיתים מאוד קשה לגדלו, שכן יש לנטר את איכות המים כל העת, ולשמור על רמה טובה של המים.
המים בהם האלדרובנדה גדלים יהיו חומציים מעט, ורמת הקשיות תהיה נמוכה יחסית. המים יושפעו מעלים ושלכת אחרת שנפלה פנימה, ועוזרת להוריד את החומציות. שלכת זו גם פעמים רבות צובעת את המים בצבע חום, על ידי הפרשת חומר שנקרא טאנין.
האלדרובנדה אוהב מים חמימים ותתפקד טוב בטווח טמפרטורות מים של 25-35 מעלות. מתחת ל-15 מעלות המלכודות מאבדות מהיעליות שלהן, ובקושי מתפקדות. בחורף, כאשר הטמפרטורה יורדת, גלגל המים מתנוון ויוצר פקעת עלים דחוסה שנקראת Turion, ונכנס לתרדמת על מנת לשרוד את החורף. עם בוא האביב הצמח מתחדש מתוך פקעת עלים זו. לעיתים קרובות הפקעת שוקעת לקרקעית האגם, שם היא תעביר את החורף, ופקעות שאינן שוקעות פעמים רבות נאכלות על ידי עופות מים או ניזוקות מכפור. בעונה הבאה בעיקר פקעות ששקעו הן אלו שיתפתחו לצמחים חדשים.
גלגל המים אוהב אור בהיר יחסית, אך אור ישראלי יהיה חזק מדי. רצוי להעניק לצמח אור שמש של בוקר או ערב, ולהגן על הצמח מאור צהריים חזק. חשוב לשמור על מים נקיים מאצות, שכן אלו יכולות בקלות לחנוק צמח אלדרובנדה.
בפוסט הזה ניתן לקרוא כיצד בניתי את האקווריום לגידול האלדרובנדה שלי.
האלדרובנדה הוגדר כצמח בסכנת הכחדה, עקב שינוי באיכויות מים במקווי מים רבים בעולם. העלייה בחומרים כימיים הנשפכים למקווי מים, והעלייה בהמלחת המים הביאה להיעלמות של אוכלוסיות אלדרובנדה רבות בעולם.
סכנה נוספת לגלגל המים מגיעה מייבוש אזורי מחייה. ביצות רבות מתייבשות עקב גורמים טבעיים כמו שינויי האקלים ובצורות, המאדים מקווי מים רבים בעולם, וכן על ידי גורמים מלאכותיים – בעיקר ייבוש מקווי מים על ידי בני אדם לטובת בנייה או יצירת שטחים חקלאיים.
הקטנת מקווי המים גרמה גם להקטנת אוכלוסיות עופות מים נודדות, אשר בעבר היו אחראיות על העברת האלדרובנדה ממקום למקום. כתוצאה מכך, אוכלוסיה שאבדה במקווה מים אחד לא תוכל להתאושש על ידי פיזור ייחורים ממקווי מים אחרים, עקב המרחקים הגדלים בין המקוואות.
במקומות רבים בהם האלדרובנדה נעלם, נעשים היום מאמצים לשקם את האוכלוסיה. מאמצים אלו הם פרי השקעה מצד המדינות השונות, בשיתוף חוקרים ומדענים האמונים על אזורי מחייה אלו. לא כל נסיונות השיקום צלחו, אך ישנם אתרים בהם האלדרובנדה הצליח ביותר, והאוכלוסיה שוקמה בהצלחה.