צמח חמאית עם פרח ורוד עז, שכיום נדיר בישראל אך בעבר היה נפוץ בקרב מגדלים מסחריים. עליו הארוכים והגדולים ייחודיים בקרב החמאיות הנמכרים בישראל.
צמח חמאית זה הוא הכלאה של שני חמאיות ממקסיקו, ויש להתייחס אליו ככזה בתנאי הגידול. הכלאה זו של צמח החמאית היה נפוץ בעבר בשוק המסחרי, אך בשנים האחרונות מאוד קשה להשיגו בישראל. ישנם עדיין מגדלים מסחריים בחו”ל המוכרים צמח זה, אך קרנו ירדה לטובת צמחים קלים יותר לריבוי וגידול.
העלים יוצאים מנקודה מרכזית כלפי חוץ, ממצב זקוף הם משתתחים ונצמדים לקרקע. בקיץ, העלים יהיו עלי טרף דביקים ומוארכים באורך של עד 15 ס”מ, בגווני ירוק. בחורף, העלים ממשיכים לגדול, אך הם קטנים יותר. חלקי העלים שמתים על גבי המצע נעלמים לתוך המצע (“מתמוססים”), בעוד שחלקי העלים שנשענים מעבר לשפת העציץ יתייבשו.
לעיתים הצמח יתפצל מעצמו, ומנקודת הצמיחה יהיו שני צמחים או יותר. צמחים לאו יתחילו בגודל קטן יותר מצמח האם, אך במהרה יגיעו לגודל מלא.
העלים מוארכים עד לכדי 15 ס”מ ומסתיימים בצורת חרוט. החלק העליון של המלכודת מכוסה בדבק, אשר במגע מרגיש חלק ביותר, כמו חמאה. חרקים זעירים הנפוצים בסביבות לחות – דוגמת זבובי תסיסה – נוטים להדבק למלכודות. בקרב מגדלי סחלבים ניתן למצוא לא פעם חמאית או שתיים בין הצמחים, המשמשים כהדרה ביולוגית לחרקים.
צמח חמאית זו אוהבת לפרוח לעיתים תדירות, והיא תצמיח עמוד פריחה אחד אחרי השני מתוך נקודת הצמיחה המרכזית, לעיתים יותר מעמוד פריחה אחד בו זמנית.
גובה עמוד הפריחה עד 15 ס”מ, ועליו יתנשא פרח אחד בגוון ורוד עד פוקסיה. לפרח חמישה עלי כותרת המסודרים זוג למעלה ושלושה למטה. לפרח יהיה עוקץ מאחור באורך של שניים עד שלושה סנטימטרים. עם סיום הפריחה הפרח ינשור.
הפרחים, ככל שהם יפים בצבעם העז, לא מפיקים זרעים. על מנת להרבות חמאית זה, ניתן לבצע ייחורי עלים, ומהייחורים נקבל צמחים זהים גנטית לצמח ההורה, עם אותו המופע. עוד על ייחורי חמאית ניתן לקרוא בפוסט הזה.
מדי פעם החמאית תתפצל, ובמקום צמח אחד נקבל שניים או יותר.
במקרה זה ניתן להפריד את הצמחים כל אחד לעציץ משלו.
לחמאית היברידית זו יש לתת תנאים זהים לחמאיות מקסיקאיים אחרות. במקסיקו במהלך הקיץ החם והלח, הצמח מוציא את העלים הטורפים שלו. במהלך החורף, יחסית קר ויבש, ולכן החמאית נכנסת למעין תרדמת תוך שהיא מוציאה עלים פחות דביקים ויותר קטנים. בזמן זה יש לשמור על אדמה מעט יותר יבשה, ולהשקות רק לאחר שהמגש התייבש, אך לא לתת למצע להתייבש לחלוטין.
אני מגדל את החמאית gigantea x moctezuma בחוץ, במקום בו ישנה שמש של בוקר, וחצי צל בשאר היום. בעבר גידלתי את החמאית מתחת לנורות פלורוסנט בבית, והחמאית פרחה בתנאים אלו כל השנה, ולא נכנסה לתרדמת. על מנת למנוע “שריפת” עלים, אני מגן על הצמח מפני שמש חזקה מדי עם רשת צל.
חמאית זו אוהבת לגדול בעציץ רחב, רצוי ברוחב הדומה לקוטר הצמח. מומלץ לשתול מחדש את החמאית בסוף החורף או בתחילת האביב, אך ניתן גם במהלך כל השנה. בזמן השתילה מחדש יש להגן על השורשים מפני התייבשות. עשו שימוש בתערובת חמאיות מקסיקאיות, שהיא בסיסית ומבוססת מינרלים יותר מהתערובת הרגילה לצמחים טורפים.
ניתן להאכיל טללית היברידית זו בתולעי דם מורטבות, אך בדרך כלל אין צורך. בסביבות לחות מתפתחים חרקים מעופפים קטנים דוגמת זבובי תסיסה, ואלו נוטים להלכד היטב על עלי המלכודת.
International Carnivorous Plant Society
CARNIVOROUS PLANT WEB RING
© כל הזכויות שמורות לירון רז. המידע המוצג באתר לא מהווה הבטחה להצלחת גידול צמחים טורפים, אלא קווים כלליים בלבד לגידולם.
