(Last Updated On: )

שופרית מתוקה

שם לועזי - Sarracenia rubra

השופרית הקטנה ביותר מבין השופריות הזקופות, זוהי גם שופרית נדירה בשוק הישראלי. שופרית זו מפיצה ריח מתקתק הנותן לה את שמה.

קלות הגידול
3/5
קצב צמיחה
3/5
גודל הצמח
4/5
גודל העציץ
4/5
עוצמת התאורה
4/5
התאמה לטרריום
1/5
חודשי פריחה: 3, 4, 5
תרדמת: תרדמת חורף

רקע

צמח המגיע בעיקר מהסביבות הלחות של ג’ורג’יה ודרום קרולינה, צמח זה אוהב לצמוח בין עשבים גבוהים התומכים בשופריו. פרח שופרית מתוקה מפיק ריח מתקתק המזכיר שושנים, ומכאן שמו, וכינויו האנגלי – The Sweet Trumpet.

שופרית זו גדלה היום באוכלוסיות בודדות ונפרדות ברחבי דרום מזרח ארה”ב, ונמצאת בסכנת הכחדה עקב השמדת אזורי גידול. אחד החוקרים הראשונים שחקר את הצמח הנפלא הזה חזר למקומות הגידול לאחר מספר שנים רק כדי לגלות שאחד הפך למגרש גולף והשני לשדה תפוח אדמה. אזורי המחייה הנפרדים והקטנים של הזנים השונים מוסיף לרגישותם לאבדן סביבת גידול.

המרחק בין אזורי המחיה של שופרית זו מסבירים גם את התפתחות הזנים השונים, ואת הבלבול הרב שקיים בתיאור מין זה. בגלל סכנת ההכחדה, מין זה מוגבל בסחר תחת תקנות CITES, ודורש רשיון ייצוא מיוחד (נכון לכתיבת הפוסט).

מבנה הצמח

מלכודות שופרית מתוקה גדלות מריזום מרכזי בקוטר של עד 2 ס”מ, כאשר בחלקו האחורי של הריזום יהיו שאריות של מלכודות ישנות, ומלכודות ייצאו מנקודות צמיחה שמתפתחות בחלקו הקדמי. הריזום יילך ויגדל עם גיל השופרית, ואף יילך ויתפצל ויפיק נקודות צמיחה חדשות. מכל נקודת צמיחה ייתכן ויעלה עמוד פריחה חדש בתחילת האביב. הריזום יתפצל בדרך כלל לאחר הפריחה.

צמח השופרית הוא צמח רב שנתי, עונתי. הצמח מתחיל להיות פעיל באביב, עם הפקת עמוד הפריחה, וגדל לאורך כל חודשי הקיץ, עד לסתיו. בתקופת החורף, שופרית החלונות תיכנס לתרדמת עד לבוא האביב.

לשופרית המתוקה מספר מופעים:

  • המופע הטיפוסי – זהו הזן הנפוץ, המגיע לגובה של עד 30 ס”מ לרוב.
  • S. rubra ssp. jonesii – זן נדיר ביותר הנמצע בסכנת הכחדה בטבע, גובהו מגיע עד ל-70 ס”מ. הפתח נוטה פנימה בעדינות יותר מאשר בזן הטיפוסי והוא רחב יותר. בדרך כלל זן זה “שמנמן” יותר, עם מכסה גדול ועורקים בולטים יותר. הפרח בצבע אדום עז וגדולים יותר מהזן הטיפוסי.
  • S. rubra ssp. alabamensis – זן הגדל אך ורק במרכז אלבמה. השופרים יכולים להגיע עד לגובה של 50 ס”מ, כאשר במבנה הם דומים יותר לזן jonesii, אך בעלי גוון ירוק-צהוב. המכסה וחלקו העליון של השופר יפתחו צבע אדמדם עד לאמצע הקיץ.
  • S. rubra ssp. wherryi – שופרית מתוקה זו גדלה באזור קטן ביותר בגבול בין אלבמה לפלורידה. במבנה, זן זה מזכיר את הזן alabamensis, אך מכסה המלכודת יותר קצר. צבע השופר בדרך כלל בגווני זית.
  • S. rubra ssp. gulfensis – זן המגיע מאזור החוף של פלורידה עם שופרי קיץ היכולים לעבור את ה-60 ס”מ ורוחב של עד 3.5 ס”מ.

המלכודת

המלכודת יחסית נמוכה לעומת שופריות זקופות אחרות, ונוטה להתגמד לידן. גובה השופר עד 30 ס”מ (במופע הטיפוסי), ולו מכסה המשוך מהחלק האחורי של השופר ועד מעל הפתח. בחזית השופר חיבור קידמי (כנף) מודגש וברור.

השופר עצמו צר מאוד, ובעל מבנה עדין שיכול להפגע מרוחות חזקות. צמחים הגדלים בסביבתו נוטים לתמוך בו. השופר כה צר, שזבובים גדולים לא יכולים להכנס למלכודת.

השופר מתחיל את דרכו ירוק, עך עם בגרותו מכסה השופר מקבל פעמים רבות צבע אדמדם או נחושתי. צבעים אלו ממשיכים להיות בולטים גם בעורקים בחלקו העליון של השופר.

בתנאי תאורה טובים השופר עצמו יפיק כמות נכבדה של צוף מתוק מתחתית המכסה ומשפת המלכודת, עד שהצוף ייטוף אל תוך המלכודת ועל פני השופר. נמלים אוהבות מאוד צוף זה, וקירבתו של השופר לקרקע מרמז על התפתחות לכיוון לכידת נמלים ושוכנים קרקע אחרים האוהבים את הצוף.

שופרי האביב שונים משופרי הקיץ, כאשר השופרים הראשונים יהיו יותר מקבילים לקרקע בחצי התחתון ואילו החצי העליון כלפי מעלה, בצורה המזכירה את האותיות האנגליות C או S. עלים אלו יהיו יותר דומים לעלי Phyllodia עם כנף רחבה ושופר צר ביותר. שופרי הקיץ יהיו גדולים ורחבים יותר, ובדרך כלל זקופים.

לשופרית המתוקה אין עלי חורף אמיתיים.

הפרח

הפרח מפיץ ריח מתקתק בניחוח שושנים, ומזכיר מאוד “רדאר”. לפרח חמישה עלי כותרת אדום כהה עד אדום חזק וחמישה עלי גביע בצבע נחושתי אדמדם. במרכז הפרח נמצאת השחלה, המחולקת לחמישה אזורים. כל אזור מחובר לעמוד עלי שהוא מעוקל כלפי מעלה, ונראה בעצמו כאילו הוא עלה הפוך. כתבתי על מבנה פרח השופרית בפוסט הזה. קוטר פרח שופרית מתוקה הוא עד 4 ס”מ בקוטר.

לשופרית מתוקה ייתכנו מספר עלי פריחה היוצאים מכל נקודת צמיחה בריזום, בשונה ממרבית השופריות האחרות. עמודי הפריחה יהיו דקים מאוד ויהיו גבוהים מהמלכודות.

ריבוי

הדרך הקלה ביותר להרבות שופרית היא באמצעות פיצול הריזום. כאשר לריזום יש יותר משתי נקודות צמיחה, ניתן להפריד את הריזום באמצע, ובכך לקבל שני צמחים זהים. בצורה זו נקבל שני צמחים בוגרים במהירות. על פיצול שופרית ניתן לקרוא בפוסט הזה.

ניתן לקבל כמות גדולה של צמחים בגידול מזרעים, אך תהליך זה אורך זמן רב כדי לקבל צמח בוגר. ניתן להפיק זרעים מפרח השופרית, במיוחד אם מאביקים עם מכחול. מדיווחים שונים עולה כי שופרית החלונות איננה מתרבה בקלות מהפריה עצמית, ולכן רצוי לבצע הפריה מצמח אחר, בעל שונות גנטית. הדגמה על האבקה ידנית ניתן למצוא בפוסט שכתבתי בנושא. לאחר הפקת הזרעים ניתן לזרוע אותם מיידית, או לאחסן אותם במקרר עד לשימוש מאוחר יותר. ככל שהזרעים מאוחסנים יותר, כך החיות שלהם תרד.

תנאי מחיה וגידול

שופרית מתוקה גדלה בטבע במגוון סוגי קרקעות – החל מכבול, ועד לחול המעורב בחצץ, על גדול או מדרונים. לכל זן יש תנאי גידול שונים. בכל מקרה, על המצע להיות חומצי.

צמח שופרית מתוקה יחסית קל לגידול באזורים הנהנים מלחות באוויר. צמח השופרית אוהב לגדול במצע חומצי נטול חומרי דישון, כגון כבול, ספגנום ותערובות שלהם עם חול. מומלץ לעשות שימוש בתערובת סטנדרטית של כבול ופרלייט לגדל את הצמח.

לקראת החורף, עם הירידה בטמפרטורות וקיצור שעות האור, השופרית תיכנס לתרדמת. עלים ישנים ייטו הצידה ויתחילו להתייבש. בניגוד לשופריות אחרות, שופרית שתוקה לא תצמיח עלים לא טורפים (Phyllodia). ישנה חשיבות רבה לתרדמת החורף של השופריות, שכן בלעדי התרדמת, צמח השופרית לא יתפתח טוב לאורך זמן, וימות. על מנת לאפשר את מחזור הצמיחה הטבעי של השופרית, אני ממליץ לגדל את השופרית בחוץ, היכן שניתן. בשיא החורף ניתן לשתול מחדש או לפצל את השופרית, עם הפרעה מינימלית לצמח. בעונת הצמיחה (אביב עד סתיו) יש לדאוג שהצמח יהיה תמיד בתוך מים מזוקקים, כאשר אני ממליץ מדי פעם להחליף את המים.

בתקופת הקיץ, מומלץ לא לחשוף את השופרית לשמש מלאה, שכן שמש מלאה בישראל הינה חזקה מדי ועלולה לשרוף את המלכודות. אפשר לעשות שימוש ברשת הצללה של 30-40% בשעות הצהריים.

האכלה

ניתן להאכיל את השופרית, אבל לא חובה – אם אתם מגדלים את השופרית בחוץ, היא בדרך כלל תלכוד חרקים בצורה עצמאית. מדי פעם אני לוכד זבוב, יתוש, חיפושית או כל חרק אחר, ופשוט מכניס אותם לתוך השופר. אפשר גם להפיל תולעי דם רטובות לתוך המלכודות, והצמח יעכל אותם.

במידה ולכדתם זחל או חיפושית כלשהם וברצונכם להאכיל את השופרית, וודאו שאין מדובר בחרק אשר יכול לאכול את דרכו החוצה, ובכך גם לפגוע בשופרית היפה שלכם.

אין להאכיל בבשר!!! בשר יהרוג את הצמח!!! למה? כי בשר מכיל אחוז שומן מאוד גבוה, וחלבונים מסוגים שלא טובים לצמח.

מאמרים נוספים לקריאה

גלריית תמונות

ביבליוגרפיה

  • D’Amato, P. (2013). The Savage Garden (Revised ed.). New York, New York, USA: Ten Speed Press.
  • McPherson, S. (2007). Pitcher Plants of the Americas. Blacksburg, Virginia and Granville, Ohio, USA: The McDonald & Woodward Publishing Company.
  • McPherson S., Schnell, D. (2012). Field Guide to the Carnivorous Plants of the United States and Canada. Poole, Dorset, England: Redfern Natural History Productions.
  • Schnell, D. E. (1976). Carnivorous Plants of the United States and Canada. USA: Lebanon Valley Offset Company Incorporated.
  • Slack, A. (1980). Carnivorous Plants (First MIT Press Edition). Sherborne, Dorset, UK: Alphabet and Image.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Your compare list

Compare
הסר הכל
השוואה
0