שופרית מתוקה

מלכודות שופרית מתוקה גדלות מריזום מרכזי בקוטר של עד 2 ס”מ, כאשר בחלקו האחורי של הריזום יהיו שאריות של מלכודות ישנות, ומלכודות ייצאו מנקודות צמיחה שמתפתחות בחלקו הקדמי. הריזום יילך ויגדל עם גיל השופרית, ואף יילך ויתפצל ויפיק נקודות צמיחה חדשות. מכל נקודת צמיחה ייתכן ויעלה עמוד פריחה חדש בתחילת האביב. הריזום יתפצל בדרך כלל לאחר הפריחה.

צמח השופרית הוא צמח רב שנתי, עונתי. הצמח מתחיל להיות פעיל באביב, עם הפקת עמוד הפריחה, וגדל לאורך כל חודשי הקיץ, עד לסתיו. בתקופת החורף, שופרית החלונות תיכנס לתרדמת עד לבוא האביב.

לשופרית המתוקה מספר מופעים:

• המופע הטיפוסי – זהו הזן הנפוץ, המגיע לגובה של עד 30 ס”מ לרוב.
• S. rubra ssp. jonesii – זן נדיר ביותר הנמצע בסכנת הכחדה בטבע, גובהו מגיע עד ל-70 ס”מ. הפתח נוטה פנימה בעדינות יותר מאשר בזן הטיפוסי והוא רחב יותר. בדרך כלל זן זה “שמנמן” יותר, עם מכסה גדול ועורקים בולטים יותר. הפרח בצבע אדום עז וגדולים יותר מהזן הטיפוסי.
• S. rubra ssp. alabamensis – זן הגדל אך ורק במרכז אלבמה. השופרים יכולים להגיע עד לגובה של 50 ס”מ, כאשר במבנה הם דומים יותר לזן jonesii, אך בעלי גוון ירוק-צהוב. המכסה וחלקו העליון של השופר יפתחו צבע אדמדם עד לאמצע הקיץ.
• S. rubra ssp. wherryi – שופרית מתוקה זו גדלה באזור קטן ביותר בגבול בין אלבמה לפלורידה. במבנה, זן זה מזכיר את הזן alabamensis, אך מכסה המלכודת יותר קצר. צבע השופר בדרך כלל בגווני זית.
• S. rubra ssp. gulfensis – זן המגיע מאזור החוף של פלורידה עם שופרי קיץ היכולים לעבור את ה-60 ס”מ ורוחב של עד 3.5 ס”מ.