הצמחים הטורפים של ירון

טיול ביצות ארצות הברית 2025 – Doerun Pitcherplant Preserve

נערך לאחרונה בתאריך 14/02/2026

ביקור בשתי שמורות טבע סמוכות ומחוברות המאפשרת לצפות במגוון שופריות, כולל שופרית צהבהבה, שופרית תוכית ושופרית החלונות.

השביל עובר בתוך שדה עם שופריות צהבהבות S. flava רבות

דבר ראשון שימו לב שאתם בג’ורג’יה. קריאה מהירה לפני הטיול לימד אותנו שכאן יש צורך ברשיון כדי לטייל בשמורות. כן – רשיון. הרשיון הזול ביותר הוא רשיון דייג אז הגשנו בקשה וקיבלנו אותה דרך האפליקציה.

הגענו למקום בקלות יחסית. הכניסה לכביש הגישה למקום מסומנת היטב על גבי הכביש הראשי. שביל הגישה קצת משובש, ורצוי להיות ברכב גבוה או גדול, לא ברכב פרטי קטן.

התחלנו את הסיור בשלט שמראה את השבילים השונים. ישנם למעשה שני שבילים שניתן לסייר בהם. הראשון נקרא Doerun Wildlife Management Area והשני נקרא Doerun Pitcherplant Bog. בשניהם השבילים לא נראו בקלות ולא מסומנים כלל. לאור חוסר ידע בניווט והיעדר מפות מפורטות, די הסתבכנו.

למזלנו יכולנו לראות מרחוק ראשים ירוקים בהירים של שופרית צהבהבה ליד ספסל, וידענו את הכיוון הכללי. עשינו את דרכנו דרך הסבך הנמוך, במה שנראה לנו כמו שביל עד שהגענו לבמה מורמת, עם ספסל לישיבה. מולנו נפרסו שופריות צהבהבות לכל כיוון, וגם מספר שופריות תוכיות שהסתתרו בסבך. היה מדהים לראות את כמות השופריות מסביבנו. מצאתי גם שופריות חלונות מסתתרות בסבך. היה מעניין לראות את ההבדל בין הזן המצוי לזן אוקיפינוקי הגדול. הזן המצוי היה חצי גודל, ופחות אדום. למעשה, ראיתי אותו רק במקרה, אחרי שכמעט דרכתי עליו.

חזרנו לשלט הכניסה בנסיון לאתר את השביל שמקיף את הביצה, ובטעות התחלנו ללכת על השביל של המסלול הגדול, מסביב ליער. אמרנו שהמסלול לא מסומן? הלכנו לאיבוד פעם-פעמיים, ורק בזכות אפליקציית All Trail הצלחתי לחזור למסלול. כל הזמן הלכנו לאט ועשינו שימוש במקלות ההליכה כדי להזיז שיחים דוקרניים ולאתר נחשים ארסיים. כן, השלט הזהיר מהם, מקרציות, ומעוד דברים מסוכנים הנמצאים ביער.

בשלב כלשהו עננה כבדה כיסתה אותנו, ורוח חזקה התחילה לנשב. ידענו שזה השלב שהמצלמה נכנסת לתיק והשכמיות נשלפות. מהר מאוד התחיל הגשם, אבל כמו שהכרנו – הוא נמשך רבע שעה ואז השמש יצאה.

סיימנו את את מה שנראה כמו המסלול הגדול כעבור שעה וחצי בלי לראות ביצה, צמחים טורפים, בעלי חיים או נחשים, אבל היו הרבה פרפרים בכל מקום.

חזרנו לשלט וניסינו שוב את מזלנו בנסיון למצוא את השביל שמוביל לביצה, אבל שוב השביל הסתיים בנקודה כלשהי, ואף אפליקציה לא עזרה לנו למצוא אותו. אחרי מעט שוטטות בסבך החלטנו לסיים את הסיבוב ביאוש קל, ולא ללכת לאיבוד שוב. חזרנו לרכב והתחלנו את הנסיעה דרומה לכיוון פלורידה.