הצמחים הטורפים של ירון

טיול ביצות ארצות הברית 2025 – Perdido River Nature reserve

נערך לאחרונה בתאריך 04/03/2026

שינוי של הרגע האחרון הביא אותנו לשמורה מקסימה ועשירה בצמחים טורפים, חרקים טורפים, וטבע עשיר. קצת הליכה מאתגרת ומהנה כלולה...

ברגע האחרון החלטנו לשנות קצת את התוכניות לאור שינויים במזג האוויר והחום הרב הצפוי בשעות הצהרים. במקום לצאת בבוקר למסע ארוך לכיוון Tarkiln bayou בחרנו להוסיף ביקור באזור נהר פרדידו כי המקום פתוח מצאת החמה, והוא מהווה כר פורה לצמחים טורפים.

הגענו בשעה שמונה בבוקר, ומייד בחניון הבחנו בשלל חרקים מעופפים בכל כיוון. ההנחיות בגוגל מפות היו קצת שגויות, והכניסה לחניון היתה מעט אחרי ההודעה שהגענו ליעד. פרקנו מהרכב וישר התמרחנו בקרם הגנה מהשמש וחומר נגד חרקים. הם לא התרשמו במיוחד…

יצאנו בשביל הגישה הברור והרחב. מדובר בשביל שנוסעים עליו כלי רכב כך שלא ניתן לטעות בו. השביל עצמו היה לח, מאוד חולי המעורב בכבול או חומר אורגני אחר. בשקעים שהשאירו צמיגים ניתן היה לראות משקעי חומר אורגני שצפו למעלה. השכבה העליונה במקומות שונים נראתה יבשה, אך יכולנו לראות לאורך השביל שגובה פני המים היה 40-50 סמ מתחת לפני השביל, כך שהמצע היה לח עד רטוב.

אחרי כעשר דקות צעידה ראינו את השופרית הלבנה הראשונה!!! צבע אדמדם מקסים, אך השופרית היתה קטנה יותר לעומת השופריות שראינו יום קודם לכן. היא נראתה יחסית מסכנה עם שופר אחד או שניים תקינים אך דקים, ועוד כמה מקומטים, שבורים או יבשים. לא מזמן התרחשה שריפה באזור אז ייתכן והיא השפיעה על השופרים לרעה.

אמרתי לעצמי שאם יש שופריות, כנראה יש גם טלליות, ופשוט לא הסתכלתי נכון. הורדתי מבט ליד הנעליים שלי והמוני טלליות אדומות קטנות מסוג קאפילריס התגלו בין העשבים. השביל היה מכוסה בהן היכן שהצמיגים לא דרסו אותן.

שופריות סגלגלות S. purpurea בעשביה הנמוכה

הליכה נוספת לאורך השביל ומצאנו שופריות סגלגלות מבצבצות בין העשבים. חלקן היו שרופות מהאש, אך יכולנו לראות כבר עכשיו צמיחה חדשה. האש מהווה נדבך חשוב באקולוגיה המקומית ומאפשרת לצמחים טורפים ומיני צמחים אחרים לשרוד לאורך שנים, על ידי הפחתת תחרות של צמחים גבוהים כמו עשבים, שיחים ועצים. עצי האורן ביערות הסובבים תלויים באש לריבוי, והזרעים רק ינבטו לאחר שריפה. נחזור לשופריות – אלו שראיתי היו מסוג Sarracenia purpurea var purpurea בצבע אדום עז, ארגמן, או שילוב של ירוק וארגמן. צבעים עמוקים ובהירים. ייתכן וחלק מהשופריות שראינו היו מסוג Sarracenia rosea, או Sarracenia purpurea var. rosea.

בהמשך הגענו לאזור של שופריות תוכיות Sarracenia psittacina. היו מספר שופריות שנראו על פניו כמו היברידים בין שופרית תוכית לשופרית לבנה. מצאנו אותן בעיקר על ידי איתור הפרחים שבלטו מעל העשבים. השופריות התוכיות כאן היו קטנות, ורובן ממש כוסו על ידי עשבים. למעשה, כמעט ודרכנו עליהן כי לא ראינו אותן.

אחרי שנהננו מהשופריות התקדמנו. כאן המקום לציין שהשביל במקטע זה בשמש חשופה, וצריך לשתות המון מים. למסלול הזה קחו איתכם לפחות 5 ליטרים לאדם.

השביל המשיך להוביל אותנו הלאה, וכאשר עצרנו להעריך שופרית סגלגלה נוספת, פתאום שמתי לב שלעשבים מסביב יש הילה לבנה לא ברורה. יוריקה!!! טללית tracyi!!! ההילה עצמה היתה הטל הלבן מסביב לעלה הארוך. קטע ארוך מאוד היה מלא טלליות כאלו, שההילה נתנה להן מראה ירוק בהיר מאוד, כמעט לבן. לא האמנתי שאני רואה אותן בטבע. צמח מדהים שהסתתר בין ים של עשבים שונים.

השביל התארך והשמש היכתה בנו כהמשכנו קדימה. לכל אורך השביל היו טלליות קטנות ואדומות – טלליות קאפילריס, אינטרמדיה וברוויפוליה. לדעתי צריך לשנות את שם השביל הזה לשביל האדום, לבן וירוק.

כשהגענו לפניה ימינה אל תוך יער האורנים כבר היינו מותשים מכמעט שעתיים הליכה בשמש. הלכנו בתוך היער עד לפיצול של הלולאה. השביל ביער היה פחות ברור עם צמחים גבוהים יותר שהזזנו הצידה כל הזמן עם מקלות ההליכה, ובהחלט היה נוח שלבשתי ערדליים (כן, יש להשיג כאלו לטיולים). בפיצול עשינו הערכה מחדש והבנו שאין לנו מספיק מים לסיים את כל המסלול. חישבנו שכמות המים לא תספיק לנו, כי לקחנו רק 2.5 ליטרים לאדם, וכבר היינו קרובים לסיומם, אז החלטנו לחזור אחורה בלי לסיים את הלולאה ולראות את הנהר.