(Last Updated On: 30/09/2022)

נאדיד המים

שם לועזי - Utricularia australis

נאדיד המים הוא אחד משני צמחי הנאדיד שגדלו בעבר במדינת ישראל, בעל פרח צהוב מרהיב. זהו צמח טורף רב שנתי צף, וקל יחסית לגדלו. בפוסט זה ארחיב על הצמח ועל שיטות הגידול.

קלות הגידול
4/5
קצב צמיחה
4/5
גודל הצמח
3/5
גודל העציץ
3/5
עוצמת התאורה
3/5
התאמה לטרריום
3/5

רקע

נאדיד המים הוא נאדיד רב שנתי, ואחד משני זני נאדיד שצמחו בעבר באגם החולה, אך לאחר ייבוש הביצות נכחד מישראל. נאדיד המים נפוץ במרבית אזורי העולם, למעט צפון ודרום אמריקה.

מקור השם מהמילה Australis, שפירושו דרום, ומשקף את גילויו בפעם הראשונה של נאדיד המים ביבשת אוסטרליה בשנת 1810 על ידי Roemer ו-Schultes. נאדיד המים שייך למשפחת Utricularia לפי שיטת החלוקה של פיטר טיילור.

מבנה הצמח

נאדיד המים הוא נאדיד מיימי צף, ולו גבעול מרכזי, אשר ממנו גדלים עלים, שלוחות ומלכודות לאורך הגבעול. נאדיד המים צף מתחת לפני המים במקווי מים רדודים בעומק של עד 1 מטר ובעלי מים חומציים עומדים או עם תנועת מים איטית. הצמח אוהב לצמוח במים פושרים עד חמימים, אך לא במים קרים. השלוחות היוצאות מהגבעול המרכזי, מתפצלות הלאה, ובאורך שיכול לעבור 50 סנטימטרים, בעובי של 0.3-1 מ”מ. לעלים עצמם צורה וגודל משתנים, ויכולים להגיע לגודל של עד 4 סנטימטרים. בחורף, בעת ירידת טמפרטורות ומפלס המים, נאדיד המים יוצר ניצני חורף – הנראים כמו פקעת דחוסה ביותר של ענפים, הנקראים באנגלית Turion. ניצני נאדיד המים יכולים לשרוד גם על אדמה יבשה, בצל, ועם עליית מפלס המים או הפשרתם הם יתפתחו לצמח חדש.

נאדיד המים נמצא במקומות מסויימים בסכנת הכחדה, אך בעולם ככולו הוא איננו בסכנת הכחדה. בישראל, אוכלוסיית הנאדיד נכחד לחלוטין בעקבות ייבוש ביצת החולה. ישנן שתי סיבות עיקריות לאובדן אוכלוסיות בעולם – ייבוש אזורי מחייה על מנת לפתח אזורי מחייה לבני אדם, וכן תחרות מול הנאדיד העדין, שהינו זן פולש יותר אגרסיבי, החי באותם התנאים. כמו כן, ישנן עופות המעדיפות להיזון מצמח זה על פני מינים אחרים של נאדיד. באזור מזרח התיכון, ניתן למצוא את נאדיד המים גם במדינות נוספות, דוגמת טורקיה ואירן.

בספרות רבה היסטורית, ישנו בלבול בין נאדיד המים, לבין זנים אחרים. מכאן, שאין מחקר רב מהימן מהשנים שקדמו לספרו של פיטר טיילור. זנים רבים שזוהו בעבר כשמות שונים התגדלו כמופעים שונים של נאדיד המים, בעוד שתמונות ואיורים של נאדיד המים הראו למעשה נאדידים אחרים.

ניתן להבדילו מהנאדיד העדין לפי גודל השפה העליונה – לנאדיד העדין יש שפה עליונה גדולה, הנמצאת בזווית של כתשעים מעלות לשפה התחתונה, בעוד לנאדיד המים שפה עליונה קטנה, ובזווית חדה יותר.

אפשר להבדיל בין נאדיד המים לנאדיד וולגאריס U. vulgaris לפי מספר הבדלים, כשהבולטים שבהם הם:

  • לנאדיד המים שפת עלה בעלת שיניים, עם שערות קצרות היוצאות מקצה השיניים, בעוד שלנאדיד וולגאריס שפת עלה חלק, והשערות יוצאות ישירות ממנו.
  • חלקו העליון של עלה הכותרת של נאדיד המים חלק, בעוד שחלקו העליון של עלה כותרת נאדיד וולגאריס מכוסה פלומת שערות.

המלכודת

למלכודות צורת ביצה, צבען ירוק-שקוף וגודל המלכודת יכול לנוע בין 0.5 ל-2.5 מ”מ. למלכודות שתי שלחות גב בפתח המלכודת. למלכודות הנמצאות בשלוחות פתח בצד השלפוחית בעוד שלמלכודות הנמצאות בגבעול הצמח הפתח נמצא בתחתית המלכודת.

הפרח

עמוד הפריחה יכול להגיע עד לגובה של 30 סנטימטרים, והוא פורח לסירוגין במשך שבוע,שר ככל שהזמן נמשך, הופך מזקוף לגמיש. מכל עמוד פריחה יוצאים 4-10 פרחים. צבע הפרח צהוב, ופעמים רבות ניתן לטעות בינו לבין נאדידים אחרים בעלי פרחים צהובים. ישנם דיווחים רבים על כך שהנאדיד לא פורח לעיתים קרובות, וחלק מהדוגמאות לא פרחו כלל. עונת הפריחה באזורים הטרופיים ובאוסטרליה הוא בקיץ, ובמדינות הקרירות יותר (דוגמת אירופה) יהיה בחציו השני של הקיץ.

ריבוי

רק לעיתים רחוקות נאדיד המים יפתח פרי וזרעים. עיקר הרבייה של נאדיד המים הוא בחלוקה. קחו חתיכה של נאדיד המים, ופצלו אוו. גדלו אותו בתנאים זהים לצמח המקור.

תנאי מחיה וגידול

ניתן לגדל את נאדיד המים גם במיכלים קטנים מאוד, ועד מקווי מים גדולים. ישנם מעט מאוד מזיקים היכולים לפגוע בנאדיד המים. בינהם ניתן למנות אצות, היכולים לחנוק את הנאדיד, חלזונות העלולים לאכול את הנאדיד, ודגים אוכלי צמחים. לעיתים עלולים כנימות להתיישב על עמודי הפריחה. רוברט מנזוני מצא שניתן לעשות שימוש מוגבל בחלזונות על מנת להקטין את בעיית האצות במים, אך יש להקפיד ולשים לב שהחלזונות לא יאכלו את הנאדיד עצמו (Manzoni, 1985). את נאדיד המים ניתן לגדל במיכלים, החל מגודל 100 מ”ל, ומעומק של 1 סנטימטרים. ברנדן אספ פרסם את שיטתו לגידול נאדיד המים ברבעון של אגודת הצמחים הטורפים הבינלאומית. אלו הנחיות לגידול נאדיד באקווריום 60 סנטימטרים עד מטר (Espe, 2015):
  • הניחו שכבה בגובה 3-5 סנטימטרים המורכבת מתערובת מועדפת. אני ממליץ על ספגנום, כבול נקי מורטב מראש או תערובת של כבול וחול. לא כדאי לעשות שימוש בפרלייט, שכן הפרלייט יצוף באקווריום.
  • מעל שכבה זו שימו שכבה נוספת של 2-4 סנטימטרים חול קוורץ שטוף. החול גם מסייע להחזיר את השכבה התחתונה במקום, בהחזרת אור, ושמירה על מים קרירים יותר.
  • הוסיפו בזהירות מים מזוקקים, כך שהם יטביעו את המצע, ויעברו אותה במספר סנטימטרים. וודאו שבעת הוספת המים אתם שמים צלוחית מעל המצע, ושיפכו את המים בעדינות על הצלוחית. אפשר ליישר את חול הקוורץ לאחר סיום מילוי המיכל.
  • אפשרו למיכל לעמוד מספר ימים על מנת להתאזן. רצוי אף שהמים יעמדו כשלושה שבועות לפני הוספת צמחים ובעלי חיים.
  • בדקו את רמת החומציות במים. רמת החומציות הרצויה היא 6.2-6.6PH. אם רמת החומציות גבוהה מדי (חומצי מדי), הוציאו חלק מהמים והוסיפו מים נקיים שוב. אם רמת החומציות נמוכה מדי (בסיסי מדי), הוסיפו ספגנום יבש למיכל המים. הספגנום ישקע אחרי יום, ויסייע בהורדת רמת ה-PH. המתינו מספר ימים ומדדו שוב. עשו זאת עד שרמת החומציות תהיה תקינה.
  • לאחר שרמת החומציות תהיה תקינה, אפשר יהיה להוסיף את הנאדיד.
  • על מנת להגן מפני אצות, נתן לעשות שימוש בחילזון קרניים, אשר ניתן לרכוש בחנויות דגים מקצועיות. עוד על החילזון באתר אקווה.
  • דרכים נוספות להקטנת כמות האצות היא על ידי שימוש בצמחים נילווים אשר יורידו את רמות החנקן במים, הקטנת כמות האור, וויסות הטמפרטורה. גם החלפות מים תקופתיות יעזרו לשמירה על איכות המים.

האכלה

נאדיד מיידי אין צורך להאכיל. פעמים רבות יתפתחו במים ייצורים קטנים שיתפסו במלכודות הנאדיד.

במידה ואתם מגדלים את הנאדיד במים מזוקקים (או מי אוסמוזה) טהורים, יהיה כדאי לדשן אחת לחודש, בזהירות. עשו שימוש בדשן סחלבים בריכוז עשירית מהריכוז המומלץ, ודשנו רק 1 מ”ל דשן מוכן (לאחר מהילה) לחצי ליטר מים מזוקקים במיכל. ערכו מעקב אחרי התפתחות הצמח, ובכל סימן לצריבה החליפו מייד את המים.

לפני כל דישון כדאי לבחון את כמות המומסים במים, ובמידה והם עוברים 50 חלקים למליון, יש לבצע החלפות מים (כמו באקווריום), ולמלא מי אוסמוזה.

גלריית תמונות

ביבליוגרפיה

  • Espe, B. (2015, 05). Cultivation of Australian Aquatic Insectivorous Plants. Carnivorous Plant Newsletter – Journal of the International Carnivorous Plant Society, 44-2, pp. 85-89.
  • Gordon, E., & Pacheco, S. (2007, 02 28). Prey composition in the carnivorous plants Utricularia inflata and U. gibba. Retrieved 12 02, 2017, from Organization for Tropical Studies: http://www.ots.ac.cr/rbt/attachments/volumes/vol55-3-4/06-Gordon-Prey.pdf
  • Gibson, R. (1994). Carnivorous Plants of the Esperance Region, Western Australia. Carnivorous Plant Newsletter, 23, pp. 43-49.
  • Lowrie, A. (2013). Carnivorous Plants of Australia Magnum Opus (Vol. 3). (A. S. Robinson, Ed.) Poole, Dorset, England: Redfern Natural History Productions.
  • Manzoni, R. (1985). How to get rid of that algae in you Utricularia tank. Journal of the Victorian Carnivorous Plant Society, 2(2), p. 66.
  • NAQINEZHAD, N., RICE, B. A., ATTAR, F., & JALILI, A. (208, 03). Utricularia (Lentibulariaceae) of Iran. Carnivorous Plant Newsletter, 37(1), pp. 4-10.
  • Rice, B. (2018, 04 28). About suspended aquatic Utricularia. Retrieved from The Carnivorous Plant FAQ: http://www.sarracenia.com/faq/faq5586.html
  • Taylor, P. (1989, 11 9). The Genus Utricularia: A Taxonomic Monograph. Kew Bulletin Additional Series XIV: London.
  • Utricularia australis. (2018, 04 28). Retrieved from New Zealand Plant Consrevation Network: http://www.nzpcn.org.nz/flora_details.aspx?ID=212
  • Utricularia australis. (2018, 04 28). Retrieved from The IUCN Red List of Threatend Species: http://www.iucnredlist.org/details/163979/0
  • Utricularia australis. (2018, 01 28). Retrieved from Wikipedia: https://en.wikipedia.org/wiki/Utricularia_australis
  • קטגוריה:ארץ ישראל: נאדידיים. (29 11 2017). אוחזר ב- 29 11 2017, מתוך ויקיפדיה: https://he.wikipedia.org/wiki/קטגוריה:ארץ ישראל: נאדידיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Your compare list

Compare
הסר הכל
השוואה
0