טללית קפנסיס

Drosera capensis

זו אולי הטללית הקלה ביותר לגידול, היכולה גם לסבול את מרבית ההתעללות. טללית זו נפוצה בקרב כמעט כל המגדלים.

רקע

מוצאה מדרום אפריקה, טללית זו נפוצה ביותר בקרב מגדלים מכל העולם. הטללית הזו ייחודית בקרב הטלליות בקלות הגידול שלה, העמידות שלה בהתעללות, והרעב הבלתי נגמר שלה לטרף. העלים המסוגלים לנוע עם טיפות הדבק המנצנצות באור השמש מושכות חרקים וגם בני אדם.

מבנה הצמח

לקפנסיס עלים ארוכים מאוד, עם “שערות” דבק החל ממחצית העלה ועד סופה. שערות דביקות אלה יוצאות מצידי העלה ומרכזה, ובקצה של כל שערה ישנה טיפת דבק. עיגולי הדבק שבקצות השערות הן סוכר מיוחד עם אנזימים, אשר נראים לחרקים כטיפות מים, וכאשר הם מגיעים לשתות מהם, הם נדבקים, וברגע שזה קורה, הסיכוי שהחרק יברח, קטן ביותר. טללית זו לא אוהבת להרפות מהטרף שלה, ומכאן בא שמה – קפנסיס – טללית הכף. כאשר חרק נלחם על מנת לברוח, הוא גורם לתגובה בצמח – השערות מסביב לחרק מתקופפות כלפי החרק, ומביאות יותר נקודות דבק למגע איתו, והעלה מתקפל מסביב לחרק המשתולל, ולוכד אותו בליפוף המונע ממנו לברוח. עלים ישנים מתייבשים עם הזמן, ויוצרים מעין חצאית מסביבה. חצאית זו באה גם להגן על הגבעול המתארך של הטללית.

לטללית קפנסיס מספר מופעים

• טללית קפנסיס טיפוסית – עלים ירוקים עם שערות אדומות. זהו המופע הנפוץ, שבדרך כלל נמכר בחנויות ואצל מגדלים.
• טללית קפנסיס לבנה – עלים ירוקים עם שערות ירוקות-לבנות.
• טללית קפנסיס עלה אדום – מבנה דומה לטללית הטיפוסית, אך עם עלים אדומים.
• טללית קפנסיס עלה רחב – דומה במופע לטיפוסית, אך בעלת עלים רחבים.
• טללית קפנסיס עלה צר – גם כן דומה לטיפוסית, אך עם עלים צרים מאוד.

תנאי גידול

הטללית גדלה בכל ימות השנה, גם בישראל, ויכולה להגיע לקוטר של 15 ס”מ לצמח בודד. במהלך חודשי הקיץ שימרו על הטללית באור של בוקר וערב, ובשעות הצהריים החמות אור מסונן. בחודשי החורף שימרו על הטללית מקור. קרה היא אחד הגורמים היחידים שיכול להרוג טללית קפנסיס. טללית זו לא דורשת תקופת תרדמת, אך בתקופות של קור עז, יש להגן כנגד קרה.

במידה והיא גוועת, לא לזרוק את הצמח!!! הטללית נוטה להוציא צמחים חדשים מהשורשים אחרי כמה זמן, כשהתנאים טובים יותר.

גדלו את הטללית בתערובת מצע סטנדרטית של כבול ופרלייט (עוד בעמוד “מצע”). אשר העציץ הפך לקטן מדי, או שהצמח התרבה מדי, אפשר להעביר את הצמח מעציץ לעציץ יחסית בקלות. בזמן השתילה מחדש אני ממליץ לקחת שקית ניילון ולעטוף איתה את הצמח עד לבסיס, על מנת למנוע מהמצע להדבק לעלים. דאגו להעמיד את העציץ באופן קבוע במים מזוקקים, בשיטת ההשקייה התחתית.

זבובים ויתושים קטנים נוטים להידבק לצמח בכוחות עצמם וללא עזרה. אם בכל זאת רוצים – תולעי דם רטובות, וכל חרק מעופף אחר שניתן ללכוד שהוא בגודל מתאים.

אחת השגיאות הנפוצות עם טללית הכף היא היעדר כמות מספיקה של אור. טיפות הדבק על העלה הן טיפות סוכרים ואנזימים, לא מים. אם אין מספיק טיפות, הדבר מצביע על כך שהטללית לא מקבלת מספיק אור. ריסוס רק יכול להזיק, ולשטוף את מעט הדבק שהטללית מייצרת. הטללית אוהבת אור ברוב שעות היום, גם בקיץ. אני מגדל את הטללית במגוון תנאים שונים – החל מחלון המקבל שמש ישירה בשעות הבוקר, ועד שמש מלאה, גם בקיץ.

הפרח

טללית קפנסיס מוציאה עמוד פריחה שיכול להגיע לגובה של 30 ס”מ. בכל עמוד פריחה יש מספר רב של פרחים, וצבעם נע בין ורוד כהה ועד לבן, בהתאם למופע הצמח. לעיתים עמוד התפרחת ייתפצל, והתפרחת תהיה כפולה.

ריבוי

הטללית מוציאה פרחים אשר נוטים לייצר זרעים בקלות מהפרייה עצמית. למעשה, ברגע שתקבלו את הפרח הראשון שלכם, לא תצטרכו לקנות עוד טלליות כף לעולם. זרעים אלה אפשר לזרוע, ולגדל דור חדש. באוספים רבים (גם שלי) טללית זו נחשבת לעשב שוטה, בגלל הקלות שבה הזרעים מתפזרים וגדלים בכמעט כל מצע ותנאי. עוד על הנבטת זרעי קנפסיס אפשר לקרוא במדריך הנבטה זה.

דרך נוספת היא באמצעות ייחורי עלים. מסירים עלה נקי עד לבסיסו, ומניחים אותו שטוח על מצע לח. מכסים בכיסוי לשמירה על לחות גבוהה,תחת תאורה בהירה, אך לא חמה, ולאחר כחודש יופיעו צמחים חדשים הגדלים מהעלה. ניתן גם לבצע בשיטה דומה ייחורי שורשים, ואפילו ייחורים מעמוד פריחה.