גילוי נאות – לי אין נסיון בגידול דרלינגטוניה, וכל המידע המובא כאן מתבסס על מידע שפורסם על ידי מגדלים שונים וחוקרים. אני מנסה בשלב זה לגדל את הדרלינגטוניה עם הצלחה מסויימת בהנבטה, ואעדכן בהמשך את המדריך בהתאם להצלחתי.
בגלל מקום גידול מוגבל במערב ארה”ב, ובהיעדר גיוון בין מינים, צמח הדרלינגטוניה נמצא בסכנה. צמצום אזורי המחייה לטובת מכרות ניקל ומגורי אדם, והסטת מקורות מים לשימוש בני אדם הביאו לצמצום האוכלוסיות בטבע. גם מניעת שריפות יער הביאו לצמצום אוכלוסיות הדרלינגטוניה עקב תהליך של ייעור וצמיחת שיחים גבוהים, שהביאו להצללה של אזורי המחייה.
הדרלינגטוניה אוהבת לצמוח באזורים בעלי זרימת מים איטית על פני השורשים, טמפרטורה קרירה, ולחות גבוהה יחסית. בישראל קשה עד מאוד לגדל את הדרלינגטוניה, בעקבות התנאים האלו, שכן היא תסבול בטמפרטורות הקיץ שלנו. אני אישית טרם פגשתי מישהו שהצליח לאורך שנים לגדל דרלינגטוניה בישראל. בקיץ, הדרלינגטוניה אוהבת טמפרטורות של עד 24 מעלות, כאשר היא יכולה לעמוד בפני קפיצות מזדמנות בטמפרטורה עד 28 מעלות, ובלבד שתקבל בלילה צניחה של כעשר מעלות.
רצוי לגדל את דרלינגטוניה בטרריום גבוה או באוהל גידול. הדרישות לטמפרטורות נמוכות יחסית, תאורה חזקה ולחות גבוהה, מגבילה את הגידול לסביבת גידול מלאכותית ונשלטת. יש לשמור על טמפרטורת יום סביב 22-24 מעלות, עם נפילה של 8-10 מעלות בלילה, ו-60-70% לחות. לא לשכוח לדמות את עונות השנה, על מנת שהצמח ייכנס לתרדמת עם בוא הסתיו.
הדרלינגטוניה אוהבת אור בהיר וחזק. אבל – בישראל שלנו, כדאי להצל מעט על הצמח, על מנת למנוע שריפת מלכודות ועלים. בעקרון, ככל שהוא יקבל יותר אור, הוא יציג יותר גוונים של אדום, ה”שפם” יאדים ויפיק יותר צוף. במקומות בהם אין מספיק אור הדרלינגטוניה יסבול, ויהיה ירוק יותר, ונמוך יותר.
את הדרלינגטוניה מומלץ לגדל ב100% ספגנום, או בתערובת של ארבעה חלקים ספגנום וחלק אחד פרלייט, כאשר מים קרירים זורמים כל העת מסביב לשורשים. על מנת לקרר את המים אפשר לעשות שימוש במקרר אקווריומים, או מזרן לח שיקרר את המים הזורמים עליו. שיטות נוספות להפחתת עומס החום על השורשים הם שימוש בעציצים לבנים, ופיזור חול קוורץ בהיר מעל מצע הצמח, על מנת להחזיר אור. מדי פעם, כדאי להשקות את העציץ מלמעלה במים קרירים, כדרך נוספת לקרר את המצע והשורשים. כדאי לשמור על מצע ברמת חומציות של כ-6.5-7ph.
שימרו על לחות של 60-70% מסביב לצמח, עם תנועת אוויר טובה, כדי למנוע התפתחות עובשים, פטריות ומזיקים אחרים. קוטר העציץ צריך להיות גדול משמעותית מגודל הצמח, על מנת לאפשר לשלוחות להתפתח ולהצמיח צמחים חדשים.
בסוף החורף, בחודש ינואר, כאשר הדרלינגטוניה עדיין בתרדמת, זה הזמן לשתול אותה מחדש, ואף לפצל אותה במידת הצורך.