טיול ביצות ארצות הברית 2025 – Green Swamp Preserve

ביקור ב-Green Swamp Preserve - אזור טבעי ידוע בשל המגוון הביולוגי החי בו, כולל מספר רב של סחלבים, צמחים טורפים, בעלי חיים ועוד…

לאחר ביקור בגן הבוטני של צפון קרולינה החלטנו לנסות להספיק כבר באותו היום להגיע לביצה ב- Green Swamp Preserve. מדובר באזור טבעי הידוע בשל המגוון הביולוגי והבוטאני שחי בו, כולל מספר רב של סחלבים, צמחים טורפים, בעלי חיים ועוד…

הביצה היתה כלולה בעבר בשטח יער אורן ארוך המחטים (Long Leaf Pine), שרובם הגדול נכרתו לטובת תעשיית העץ והיום נשתלו אורנים אחרים במקומם לטובת המשך פיתוח תעשיית העץ. כתוצאה מכך אורן ארוך המחטים נמצא בסכנת הכחדה וגדל היום במעט מאוד אזורים טבעיים. שמורת הביצה הירוקה מהווה חלק קטן מאוד מאזור המחיה הטבעי המקורי של עצי אורן ארוך המחטים שבה ניתן עדיין למצוע את האורנים האלו.

לאורך הנסיעה דרומה לכיוון הביצה יכולנו להבחין בהריסת אזורי הגידול של הדיונאה והצמחים הטורפים על ידי ייבושם לטובת שטחים חקלאיים. לאורך כל חלקה היו תעלות ניקוז מים, ושדות תירס ומטעי אורן לתעשייה נראו בכל מקום. גם צמחים פולשים שהורסים את יערות ראינו לאורך הנסיעה. מטפסים רבים חונקים את העצים ומביאים להריסת יערות שלמים.

מגרש החניה בכניסה לביצה היה כמעט ריק מאדם כשהגענו. החלפתי לנעלי הליכה גבוהות בעוד שאשתי היקרה החליטה על נעלי הליכה רגילים. טעות…

אחרי שהעמסנו ציוד על הגב (בעיקר ציוד צילום ומים) העברנו ריסוס קל על הבגדים עם חומר נגד יתושים וקרציות (לא אלו ההולכים על שניים). קיווינו שזה ימנע זמזום עויין.

יצאנו לדרך. שביל הגישה מסומן היטב עם יהלומים אדומים, ויחסית קל להתמצא. השביל עצמו חול דחוס מעורב בחומר אורגני. בתחילה הלכנו בתוך יער עצי אורן גבוהים, אך לא ראינו סימנים לצמחים טורפים. לאחר זמן מה העצים החלו להיות מדוללים יותר – פתאום ראיתי עמוד פריחה ראשון, שני ועוד הרבה אחרים עם פרח לבן מוכר. מצאנו את צמחי הדיונאה! כמעט כל המקום היה מלא צמחי הדיונאה. עמודי פריחה נראו מעל העשביה המקומית וסימנו בכל מקום את מטרת הביקור. הצמחים נראו מעט מסכנים, שכן בתקופה זו הם בתחילת ההתאוששות מתרדמת החורף, אך היה מרשים לראות את כמות הצמחים.

המשכנו מעט הלאה על השביל, ופתאום עמודים בצבע ירוק עז אותתו לנו על צמח טורף נוסף! שופרית צהבהבה קראה לנו במגוון זנים: רגילה, קופריאה (מכסה נחושת – cuprea), אורנטה (עם הרבה נימים – ornata) ועוד… אפילו המין שופרית סגלגלה S. purpurea אחת נמצאה בצבע אדום עז. הליכה נוספת, והנה שופרית מתוקה (rubra) קטנה. אי אפשר לתאר את האושר שחוויתי למראה כל העושר הטורף הזה.

הזמן רץ לכיוון השקיעה, ולכן התקדמנו בשביל עוד קצת. ואז מצאנו עוד מין של צמחים טורפים – טלליות קפילאריס D. capillaris. עלים אדומים כמו תכשיטים בשמש, הם הופיעו לאורך השבילים.

בשלב הזה נגמר לנו הזמן ונאלצנו לחזור לפני שהשמש תשקע. ידענו שלא התקדמנו הרבה לתוך הביצה, וקיווינו לחזור כעבור יום או יומיים, אם מזג האוויר יאפשר. גשם וסופות רעמים היו צפויים באזור, ולא מומלץ להיות ליד גופי מים ובשטח פתוח בסופת ברקים ורעמים.

בדרך חזרה לחניה עצרתי ליד אגם הנמצא ליד החניון. בהלוך לא הבחנתי בצמחים טורפים לידו, אבל אמרתי לעצמי שכדאי להציץ שוב. התקרבתי קצת יותר לשפת המים, ואחרי דקה של חיפוש מצאתי את הפרחים הצהובים של נאדיד מבצבצים מעל פני המים. התקרבתי עד כמה שניתן לשפת המים על מנת לצלם את הנאדיד ולנסות לזהות אותו (אתם יודעים כמה צהובים יש?). לא הצלחתי בנסיון הזה, ואני מקווה שאצליח בביקור הבא.

חזרנו כעבור יומיים, אחרי שוך הגשמים. ידענו שהשבילים שראינו קודם יהיו בוציים, אבל שום דבר לא הכין אותנו למה שקידם את פנינו.

הרבה לפני שהגענו לנקודת העצירה הקודמת שלנו השבילים שקודם לכן היו אדמה מוצקה – כעת היו מוצפים במים ובוץ בעומק של עד 10 ס”מ. היכן שיום קודם לכן הלכנו בביטחה, עכשיו הלכנו בזהירות שלא להחליק בבוץ. ישר שלפנו מקלות הליכה, ונעזרנו בהם על מנת לבדוק את המסלול ועומק הבוץ שלפנינו. לא פעם מקלות ההליכה מנעו מאיתנו ליפול לבורות מים עמוקים במיוחד.

עברנו על פני שדות הדיונאה שראינו קודם לכן, והמשכנו לכיוון השופריות. הגענו עד לשופריות ומצאנו את עצמנו עמוקים בבוץ. באמת. המים והבוץ הגיעו עד לעומק 20-25 ס”מ, וזה במקום שדרכנו על אדמה קשה יומיים קודם לכן. היו בורות עם עומק רב יותר, שנמנענו מהם. טיפ חשוב להליכה בביצה – נעלו נעלי הליכה אטומים למים לפחות עד מעל לקרסול, קחו איתכם מקלות הליכה, ערדליים ושכמיה נגד גשם (נגיע לזה).

חלפנו בתוך המסלול כשהבוץ מקשה על ההליכה. בכל מקום נזהרנו שלא לדרוך על שופריות ודיונאות. לאורך המסלול ראינו בעיקר שופריות צהבהבות שונות (flava), אך גם שופריות מתוקות (rubra) והכלאות בינהן.

המשכנו לחפש את החמאיות החמקמקות. כשהתקרבנו לסוף המסלול המעגלי ולא ראינו חמאיות חשבנו שאולי אנחנו לא יודעים איפה ואיך לחפש. המשכתי לחפש עמודי פריחה בגווני סגול וכן את הצמח עצמו באזורים צפוניים יותר שפחות חשופים לשמש. קיוויתי שאצליח לצעוק “חמאיות” בקול שמחה, אבל…

הגענו שוב לשדה הדיונאות שראינו כבר פעמיים. היות ולא נשאר זמן רב בתקציב, הלכתי לאט ונהנתי ממראות הדיונאות שפזורות בכל מקום. פתאום ליד אחת מהדיונאות אני רואה צורה מוכרות – “חמאית”!!!!

לא האמנתי, אבל החמאית גדלה צמוד לדיונאה, במקום חשוף לשמש ישירה. לא המקום שציפיתי לראות אותה. החמאית לא היתה בפריחה, כך שאני לא יכול לבצע זיהוי מוחלט, אבל לפי צורת העלים ושלושת הזנים הנפוצים, כנראה שמדובר בחמאית מסוג פומילה (p. pumila).

לאור מציאת החמאית, החלטתי לנסות שוב את מזלי עם הנאדיד שראיתי יומיים קודם לכן באגם שליד החניה ולהשיג תמונה יותר טובה.

בדרכנו חזרה לחניה התחיל שוב לרדת גשם חזק וזה היה השלב ששלפנו שכמיות שכיסו אותנו ואת התיקים. המשכנו להתבוסס בבוץ בדרך לרכבים. קצת לפני ההגעה הגשם פסק, והתאפשר לנו להגיע לרכב יבשים יחסית, כשרק הרגליים רטובות.

הזדכתי על התיק עם הציוד, וחזרתי לאגם שקידם את פנינו בכניסה למסלול. גלשתי במורד הדפנות והגעתי לשולי המים, שם התחלתי לצוד את הנאדיד שראיתי בביקור הקודם. הפעם העזתי ללכת בבוץ אחרי שצברתי נסיון במגוון שלוליות. התקרבתי והצלחתי למצוא את הנאדיד, ולצלם אותו מקרוב. כנראה שאלו היו נאדיד סטריאטה U. striata, נאדיד סובולטה U. subulata ונאדיד עדין U. gibba. הבחנתי על הגדה גם בעוד כמה טלליות D. intermedia. בתוך האגם הסתובבה לה להקה של עגורים ששמרה על מרחק ממני, אך לכל הסצנה היתה תחושה של סרט אנימה יפנית…

סיימנו את הביקור עם החלפת בגדים, גרביים ונעליים, ויצאנו לדרך דרומה למלון, שממנו נצא בבוקר לביצה הבאה.


צמחים טורפים במקום:
  • דיונאת הזבובית Dionaea muscipula
  • טללית D. capillaris
  • טללית D. brevifolia
  • טללית D. filiformis
  • טללית D. intermedia
  • נאדיד מקורנן U. cornuta
  • נאדיד עדין U. gibba
  • נאדיד U. inflata
  • נאדיד U. juncea
  • נאדיד U. olivacea
  • נאדיד U. purpurea
  • נאדיד U. radiata
  • נאדיד U. striata
  • נאדיד U. subulata
  • שופרית צהבהבה S. flava מגוון ואראציות
  • שופרית החלונות S. minor var minor
  • שופרית סגלגלה S. purpurea ssp venosa
  • שופית מתוקה S. rubra
  • חמאית P. caerulea
  • חמאית P. lutea
  • חמאית P. pumila

לינקים:

חזרה לתחילת המסע

המשך לביצה הבאה – Carolina Beach

למעוניינים – אתר הביצה הירוקה Green Swamp Preserve


ספרות:
  • Fowler, J. A. (2015). Orchids, Carnivorous Plants, and Other Wildflowers of the Green Swamp, North Carolina: Eploring North America’s Most Diverse Ecosystem Louisville, Kuntucky, USA: Everbest through Four Colours Imports, Ltd.

מאמרים נוספים לקריאה

גלריית תמונות - Green Swamp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Your compare list

Compare
הסר הכל
השוואה
0