כנימות
כנימות הן סוגי פשפשים, אשר ניזונים מנוזלי הצמח. ישנן אלפי סוגי כנימות אשר ניזונים מנוזלי הצמח, ובמספרים גדולים, הן יכולות להרוג צמח בוגר.
במדינת הקודש לא ניתן להמנע לחלוטין מכנימות, היות והן נמצאות בטבע, ומגיעות לכמעט כל מקום בו גדלים צמחים.
בסביבות גידול סגורות, כמו טרריומים, ניתן להמנע מהן על ידי חיטוי המצע במיקרוגל, והכנסת צמחים חדשים להסגר לחודשיים, על מנת לבחון אם הם נגועים.
אם מגדלים את הצמחים הטורפים בחוץ, אין דרך להמנע, אך בהחלט ניתן להלחם בהן.
בארץ אנו נתקלים בשלושה סוגים עיקריים של כנימות:
- כנימת מגן Scale – כנימה הכוללת מעין כיפה קשה מעליה שמגנה עליה (מכאן שמה), בצבעים שונים, כמו צהוב, אדום, לבן, שחור ועוד.
- כנימה קמחית Mealy Bug – כנימה אשר נראית כמו צמר גן קטן, או קמח שפוזר בנקודה אחת (מכאן שמה).
- כנימת עלה Aphids – כנימות קטנות בשלל צבעים אשר נראות כמו חרק קטן, וניתן לראות אותן פעמים רבות בכמויות גדולות.
הדברה
הדברה ביולוגית:
שיטה שתשמעו עליה היא שימוש בחיפושיות משה רבנו על מנת להלחם בכנימות. פרות משה רבנו ניזונות מכנימות, ובמרבית סוגי הצמחי זוהי אכן שיטה מקובלת ללוחמה ביולוגית טבעית בכנימות. ישנן גם מיני צרעה שתוקפות כנימות.
לצערי – בצמחים טורפים, שיטה זו לא ריאלית. בדרך כלל החיפושיות והצרעות הופכות טרף קל לצמחים הטורפים: החיפושיות לשופריות והצרעות לדיונאות. למי שמגדל צמחים מזנים אחרים – אתם מוזמנים לנסות שיטות אלה.
כמו כן, אל תבנו על כך שנמלים יאכלו את הכנימות. אדרבא, נמלים עלולות להגן על הכנימות, כי הן ניזונות מהפרשות הכנימות, ועלולות לעזור להן להתרבות, בדיוק כמו בקר או צאן אצל בני אדם.
הדברה כימית בהגמעה:
זוהי שיטת הדברה יעילה מאוד בצמחים טורפים, שבה מוסיפים חומר כימי למים, שבהם עומדים העציצים.
הצמחים שותים את המים, ואיתם את הכימיקלים, המגיעים לנוזלי הצמח. הכנימות, שניזונות מנוזלי הצמח, מקבלים כך את הכימיקלים ישירות לגופן, ומתות.
היתרון בשיטה היא היסודיות שבהדברה. כל כנימה שניזונה מהצמח תמות.
החיסרון בשיטה זו הוא משך הזמן שנדרש להריגת כל הכנימות.
החומר הפעיל שאני משתמש בו הוא Imidacloprid, וניתן לרכוש אותו תוצרת מספר חברות. יש להקפיד שמדובר בחומר זה ללא תוספות של סבון.
שימוש בתרסיסי הדברה:
ניתן לעשות שימוש בתרסיסים נגד כנימות, אך לי אישית אין נסיון איתם.
בכל מקרה, יש לשים לב לכמה חסרונות, שלדעתי הופכות את השיטה לפחות מומלצת:
- תרסיסים עלולים להזיק לתלליות, חמאיות ואף לצמחים אחרים.
- יש לרסס היטב כדי להגיע גם למרכז הצמח ולבסיס הצמיחה, על מנת לחסל גם כנימות השוהות שם.
- לא תמיד יעיל נגד כנימות מגן.
- יש לחזור על הריסוס לעיתים קרובות, על מנת להרוג גם כנימות חדשות שבוקעות.
- מאבד יעילות לאחר גשם או התזה.
- חובה להשתמש בהגנה לדרכי הנשימה, העור והעיניים.
- חשוב להקפיד על ריסוס במורד הרוח, על מנת להמנע מנשימת החומר, ויש לרסס באזורים פתוחים ומאווררים בלבד.
ניגוב באלכוהול:
ניגוב במטלית ספוגה באלכוהול חיטוי (לא לשתיה!) יעיל חלקית במקרה של שופריות, כדניות ודיונאות (זהירות שלא להפעיל מלכודת).
שיטה זו לא תמיד הורגת את הכנימות, אך מאפשר הסרה חלקית במקרים של נגע רציני, בעיקר בכנימות עלה.
היי ירון,
האם תוכל לתת דוגמא ספציפית למדביר באמצעות הגמעה?
תודה 🙂
דנה שלום,
בשלב זה לא אוכל להמליץ על תכשיר מסויים, משום שהדבר מהווה פרסום.
אם תתיגשי לכל משתלה, תוכלי למצוא חומרים המכילים אימידקלורפיד Imidaclorpid, וזה הבסיס להדברת כנימות בהגמעה.
בזמן השימוש בתכשיר, וחודש לאחריו, חשוב לבודד את הצמח, ולא לאפשר לחרקים (כמו דבורים) להגיע לפרחים שלו.
הוכח כבר שחומר ההדברה מגיע לצוף, והורד חרקים הבאים להינות מהצוף.
זה פגוע בצורה משמעותית בדבורי בר, לדוגמא.
ירון
מדי פעם צצות לי כנימות עלה קטנות על הדיונאה שלי. ריסוס ב”שום חרק” פתר לי את הבעיה.
הריסוס צריך להתבצע בערב. הוא ידידותי לסביבה יחסית וקוטל ביעילות חרקים.
הי עידו,
אין לי נסיון אישי עם “שום חרק”, ולא הצלחתי למצוא את מרכיביו ברשת.
כדאי לוודא שאיננו מכיל סבון, אלא רק תמצית שום, שכן סבון יכול להזיק לסוגים מסויימים של צמחים טורפים.
ירון