(Last Updated On: )

חמאית אגנטה

שם לועזי - Pinguicula agnata

חמאית אגנטה Pinguicula agnata היא חמאית מקסיקאית נפוצה באוספים, קלה יחסית לגידול בישראל אפילו על אדן חלון, ובעלת פריחה יפה ועדינה.

קלות הגידול
5/5
קצב צמיחה
3/5
גודל הצמח
3/5
גודל העציץ
3/5
עוצמת התאורה
3/5
התאמה לטרריום
5/5

רקע

חמאית אגנטה מגיעה ממדינות הידלגו, קיורטרו וגואנג’ואטו שבמקסיקו. לראשונה חמאית אגנטה הוגדרה בצורה הנכונה בשנת 1963 על ידי קספר. עד אז היו לה מספר רב של שמות באוספים שונים. מקור השם agnata מהמילה הלטינית agnatus, שפירושה “נולד מאוחר” – שם שבא לרמוז על מספר הפעמים הרבות שהצמח זוהה בטעות כצמח ממינים אחרים, עד שנקבע שהוא מין בפני עצמו.

חמאית אגנטה היא צמח רב שנתי, שגדל בעיקר במצוקים באדמה בסיסית (מבחינת רמת ה-PH), ופעמים ניתן לראות אותה בליווי סוקולטנים, קקטוסים וצמחי אגבה. רוב הצמחים גדלים בכיוון צפון, ולא חשופים לשמש ישירה.

מבנה הצמח

לחמאית אגנטה מספר רב של מופעים, בהתאם למקום הגידול ותנאי הגידול שלו, דבר שהקשה בעבר על זיהוי נכון של הצמח. לדוגמה – למופע ממדינת הידלגו עלים בשרניים ירוקים עם שוליים ישרים, כאשר למופעים אחרים ייתכנו אף עלים עם גווני ורוד. חמאית אגנטה חיה בהתאם לעונות השנה במקסיקו והיא בעלת שני מופעים בהתאם – מופע שושנת קיץ ומופע שושנת חורף. מופע שושנת הקיץ – בתקופת הקיץ האקלים חמים ולח, וגשמים יורדים לעיתים קרובות. בתקופה זו יוצאים עלים טורפים אשר שטוחים על הקרקע בצורת שושנה. השורשים מתחדשים ויורדים לתוך המצע. מופע שושנת החורף – בתקופת החורף, האקלים קר ויבש. העלים הופכים בשרניים ומעט קטנים יותר, בדומה לסוקולנט, עם שערות בקצוות שלה. בתקופה זו ישנם מעט עלים טורפים , אם בכלל. השורשים מצטמקים ומתייבשים.

המלכודת

לחמאית אגנטה עלי מלכודת רחבים בצורת שושנה. עלים אלו מכוסים בדבק בחלק העליון שלהם, והם לוכדים חרקים קטנים הנוחתים עליהם בסביבה הלחה שבה החמאית גדלה.

הפרח

לחמאית אגנטה פרחים בעלי צבע פנימי לבן, צבע חיצוני כחול עדין עד סגלגל, ו”גרון” ירוק. ניתן למצוא גם מופעים אחרים בעלי פרח לבן לחלוטין או בצבע תכלת. החמאית פורחת בין החודשים אוקטובר ועד אפריל, כאשר הפרח יוצא משושנת מופע החורף, ומשך פריחתו ארוכה יחסית. גודל הפרח כסנטימטר וחצי.

ריבוי

ניתן לעשות שימוש בקיסם עדין ולדמות לשון של ציפור צופית – להכניס ולהוציא את הקיסם על מנת להפרות את הפרח, ולהפיק זרעים.

שיטה יותר קלה לריבוי היא באמצעות ייחורי עלה. קחו עלה משושנת החורף והניחו אותה על מצע לח עם התערובת המתאימה. שימרו על סביבה לחה מאוד, ולאחר תקופה תוכלו לראות התפתחות צמח חדש מבסיס העלה. ניתן לראות סרטון על הכנת ייחורי חמאית בפוסט הזה.

תנאי מחיה וגידול

גדלו את החמאית אגנטה באור לא ישיר, אפשר על אדן חלון. עשו שימוש בתערובת של חול, ורמקוליט, כבול, פרלייט בחלקים שווים, ותוסיפו מעט טוף לתערובת.

בקיץ יש להשקות מדי כמה ימים, ורצוי להעמיד את העציץ בתוך מים מזוקקים בשיטת השקיה תחתית. אין לתת למצע להתייבש לחלוטין, אבל מצד שני גם לא לאפשר לעציץ להיות מוצף מים. בגלל תערובת המצע, מי הנגר יהיו בעלי קשיות גבוהה יותר וחומציות נמוכה יותר (PH גבוה יותר), בניגוד למה שתמצאו אצל שופריות ודיונאות. מסיבה זו אני ממליץ לגדל את החמאיות בנפרד מצמחים טורפים אחרים. הטמפרטורה האידאלית בתקופה זו היא עד 32 מעלות ביום, ורצויה נפילה של 10 מעלות בלילה. בקיץ רצוי לשמור על לחות של 60-70% לחות יחסית.

בחורף יש לאפשר למצע להתייבש בין השקיה להשקיה, ולא להעמיד את העציץ בכלל במים. הטמפרטורה האידאלית בתקופה זו היא סביב 20 מעלות ביום, ולא פחות מ-6 מעלות בלילה.

החמאית תזהה את העונה לפי מחזור האור, ולכן יש לאפשר לה להיחשף לשינויים באורך היום. גידול על אדן חלון יהיה אידיאלי, אבל אם אתם מגדלים בטרריום, כוונו את כמות האור לאורך השנה כך שמאמצע החורף ועד אמצע הקיץ כמות השעות גדלה, ומאמצע הקיץ ועד אמצע החורף כמות השעות קטנה.

האכלה

ניתן להאכיל את החמאית בתולעי דם מורטבות, אך בדרך כלל יהיו מספיק חרקים זעירים בסביבה הלחה בה גדלה החמאית, כך שהיא תהנה מארוחות באופן קבוע.

מאמרים נוספים לקריאה

גלריית תמונות

ביבליוגרפיה

  • Basso, G. (2009). The Mexican Pinguicula. (E. G. AIPC, Ed.) AIPC Speccial Issue(3). Retrieved 04 06, 2019, from http://www.aipcnet.eu/Carnivorous_docs/AIPC_Special_Issue_3.pdf
  • Brittnacher, J. (n.d.). Growing Mexican Pinguicula. Retrieved 04 06, 2019, from International Carnivorous Plant Society: https://www.carnivorousplants.org/grow/guides/MexicanPinguicula
  • D’Amato, P. (2013). The Savage Garden (Revised ed.). New York, New York, USA: Ten Speed Press.
  • Lampard, S., Gluch, O., Robinson, A., Fleischmann, A., Temple, P., McPherson, S., . . . Legendre, L. (2016). Pinguicula of Latin America. (A. S. Robinson, Ed.) Poole, Dorset, England: Redfern Natural History Productions.
  • Rice, B. A. (2006). Growing Carnivorous Plants. Portland, Oregon, USA: Timber Press Inc.
  • Powell, C.L. (1987, 12). MEXICAN PINGS. Carnivorous Plant Newsletter, 16, pp. 106-110. Retrieved 04 06, 2019, from http://legacy.carnivorousplants.org/cpn/articles/CPNv16n4p106_110.pdf

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Your compare list

Compare
הסר הכל
השוואה
0