הצמחים הטורפים של ירון
(Last Updated On: )

שופרית חיוורת

שם לועזי - Sarracenia alata

השופרית החיוורת נראית אולי פשוטה בצבעים, אך היא מקסימה בשילוב של הירוק העז עם הנגיעות האדומות. במופעים מסויימים, האדום כה בולט ויוצר ניגודיות מרהיבה אל מול צבע הירוק העז של המלכודות.

Sarracinea alata
קלות הגידול
3/5
קצב צמיחה
3/5
גודל הצמח
4/5
גודל העציץ
5/5
עוצמת התאורה
4/5
התאמה לטרריום
1/5
הוסף להשוואה

רקע

השופרית החיוורת הינה קרובה ביותר לשופרית החומה S. rubra, ומגיעה משני אזורים נפרדים בדרום ארצות הברית, באזור חוף מפרץ מקסיקו. בטקסס זוהי השופרית היחידה שאנדמית למדינה זו. שופרית חיוורת זוהתה פעמים רבות בעבר כמופע של שופרית צהבהבה S. flava או שופרית חומה S. rubra, עד שבשנת 1904 גילו שחל בלבול בזיהוי הצמחים באוסף שבו זוהו וקיבלו את שמם, ונעשה סדר חדש. בישראל ניתן למצוא שופרית זו בעיקר בקרב מגדלים פרטיים, ולא בשוק המסחרי. היות והשוק המסחרי מתמקד בעיקר בשופריות היברידיות קלות לגידול, בעלות צבעים עזים. מקור השם alata מהמילה היוונית Ala, שמתייחסת למכסה הרחב והארוך מעל השופר.

מבנה הצמח

מלכודות שופרית חיוורת גדלות מריזום מרכזי, כאשר בחלקו האחורי של הריזום יהיו שאריות של מלכודות ישנות, ומלכודות ייצאו מנקודות צמיחה שמתפתחות בחלקו הקדמי. הריזום יילך ויגדל עם גיל השופרית, ואף יילך ויתפצל ויפיק נקודות צמיחה חדשות. מכל נקודת צמיחה ייתכן ויעלה עמוד פריחה חדש בתחילת האביב.

צמח השופרית הוא צמח רב שנתי, עונתי. הצמח מתחיל להיות פעיל באביב, עם הפקת עמוד הפריחה, וגדל לאורך כל חודשי הקיץ, עד לסתיו. בתקופת החורף, השופרית החיוורת תיכנס לתרדמת עד לבוא האביב. בניגוד לשופריות רבות, בסתיו ובחורף היא לא תצמיח עלי חורף (Phyllodia).

ישנם מספר מופעים נפוצים לשופרית החיוורת:

  • S. alata var alata – זהו המופע הטיפוסי עם מלכודות ירוקות ונגיעות אדומות.
  • S. alata var cuprea – דומה למופע הטיפוסי, אך בעל מכסה בגווני נחושת.
  • S. alata var ornata – מופע עם מלכודות ירוקות בעלות נימים אדומים רבים, אשר פוחתים על המכסה.
פרח שופרית אלטה Sarracenia alata
Sarracinea alata

המלכודת

מלכודות השופרית החיוורת בצבע ירוק עז עם נגיעות של אדום, ולעיתים נימים אדומים. במופעים מסויימים הצבע האדום שולט. צבע המלכודת הולך ומאדים בשופרים בוגרים החשופים לשמש. לעיתים פנים המלכודת אדום כולו, בצורה היוצרת ניגוד צבעים לעומת צבע העלים הירוק. מלכודת שופרית חיוורת יכולה להגיע עד ל-90 ס”מ בגובה. מכסה המלכודת ארוך, רחב ובולט מעבר לשפת המלכודת, אך בניגוד לשופרית S. rubra, שולי המכסה עולים כלפי מעלה, בעוד שלשופרית rubra המכסה פחות או יותר אחיד ושטוח וקרוב לפתח המלכודת.

הפרח

הפרח מזכיר מאוד “רדאר”. לפרח חמישה עלי כותרת וחמישה עלי גביע בצבע צהוב בהיר עד לבן. במרכז הפרח נמצאת השחלה, המחולקת לחמישה אזורים. כל אזור מחובר לעמוד עלי שהוא מעוקל כלפי מעלה, ונראה בעצמו כאילו הוא עלה הפוך. כתבתי על מבנה פרח השופרית בפוסט הזה. פרח שופרית חיוורת הוא עד 7 ס”מ בקוטר.

ריבוי

הדרך הקלה ביותר להרבות שופרית היא באמצעות פיצול הריזום. כאשר לריזום יש יותר משתי נקודות צמיחה, ניתן להפריד את הריזום באמצע, ובכך לקבל שני צמחים זהים. בצורה זו נקבל שני צמחים בוגרים במהירות.

ניתן לקבל כמות גדולה של צמחים בגידול מזרעים, אך תהליך זה אורך זמן רב כדי לקבל צמח בוגר. ניתן להפיק בקלות זרעים מפרח השופרית, במיוחד אם מאביקים עם מכחול. הדגמה על האבקה ידנית ניתן למצוא בפוסט שכתבתי בנושא. לאחר הפקת הזרעים ניתן לזרוע אותם מיידית, או לאחסן אותם במקרר עד לשימוש מאוחר יותר. ככל שהזרעים מאוחסנים יותר, כך החיות שלהם תרד.

פרח Sarracinea alata

תנאי מחיה וגידול

בטבע, שופרית חיוורת גדלה הן באדמה חרסתית, והן באדמה חולית. בדרך כלל השופרית החיוורת תצמח בסוואנות ואזורים פתוחים בליווי צמחים עשבוניים אחרים.

צמח שופרית חיוורת יחסית קל לגידול באזורים הנהנים מלחות באוויר. צמח השופרית אוהב לגדול במצע חומצי נטול חומרי דישון, כגון כבול, ספגנום ותערובות שלהם עם חול. מומלץ לעשות שימוש בתערובת סטנדרטית של כבול ופרלייט לגדל את הצמח.

לקראת החורף, עם הירידה בטמפרטורות וקיצור שעות האור, השופרית תיכנס לתרדמת. עלים ישנים ייטו הצידה ויתחילו להתייבש. בניגוד לשופריות אחרות, השופרית החיוורת לא תצמיח עלים לא טורפים (Phyllodia). ישנה חשיבות רבה לתרדמת החורף של השופריות, שכן בלעדי התרדמת, צמח השופרית לא יתפתח טוב לאורך זמן, וימות. על מנת לאפשר את מחזור הצמיחה הטבעי של השופרית, אני ממליץ לגדל את השופרית בחוץ, היכן שניתן. בשיא החורף ניתן לשתול מחדש או לפצל את השופרית, עם הפרעה מינימלית לצמח. בעונת הצמיחה (אביב עד סתיו) יש לדאוג שהצמח יהיה תמיד בתוך מים מזוקקים, כאשר אני ממליץ מדי פעם להחליף את המים. בתקופת הקיץ, מומלץ לא לחשוף את השופרית לשמש מלאה, שכן שמש מלאה בישראל הינה חזקה מדי ועלולה לשרוף את המלכודות. אפשר לעשות שימוש ברשת הצללה של 30-40% בשעות הצהריים.

האכלה

ניתן להאכיל את השופרית, אבל לא חובה – אם אתם מגדלים את השופרית בחוץ, היא בדרך כלל תלכוד חרקים בצורה עצמאית. מדי פעם אני לוכד זבוב, יתוש, חיפושית או כל חרק אחר, ופשוט מכניס אותם לתוך השופר. אפשר גם להפיל תולעי דם רטובות לתוך המלכודות, והצמח יעכל אותם.

במידה ולכדתם זחל או חיפושית כלשהם וברצונכם להאכיל את השופרית, וודאו שאין מדובר בחרק אשר יכול לאכול את דרכו החוצה, ובכך גם לפגוע בשופרית היפה שלכם.

אין להאכיל בבשר!!! בשר יהרוג את הצמח!!! למה? כי בשר מכיל אחוז שומן מאוד גבוה, וחלבונים מסוגים שלא טובים לצמח.

Sarracinea alata

מאמרים נוספים לקריאה

גלריית תמונות

ביבליוגרפיה

  • D’Amato, P. (2013). The Savage Garden (Revised ed.). New York, New York, USA: Ten Speed Press.
  • McPherson, S. (2007). Pitcher Plants of the Americas. Blacksburg, Virginia and Granville, Ohio, USA: The McDonald & Woodward Publishing Company.
  • McPherson S., Schnell, D. (2012). Field Guide to the Carnivorous Plants of the United States and Canada. Poole, Dorset, England: Redfern Natural History Productions.
  • Schnell, D. E. (1976). Carnivorous Plants of the United States and Canada. USA: Lebanon Valley Offset Company Incorporated.
  • Slack, A. (1980). Carnivorous Plants (First MIT Press Edition). Sherborne, Dorset, UK: Alphabet and Image.
  • כהן, א. (2008). צמחים טורפים ומטריפים. (א’ שרגאי, עורך) קרית גת: דני ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אזהרות השירות המטראולוגי
    אין התראות כרגע

International Carnivorous Plant Society

CARNIVOROUS PLANT WEB RING

הקודם

Previous
הבא

Next
לערוץ היו-טיוב שלי
youtube-new-logo-clear
שתפו את המידע!

© כל הזכויות שמורות לירון רז.   המידע המוצג באתר לא מהווה הבטחה להצלחת גידול צמחים טורפים, אלא קווים כלליים בלבד לגידולם.

Your compare list

Compare
הסר הכל
השוואה
0