טללית קפנסיס יכולה לגדול שנים רבות, וגם היא צריכה מדי...
קרא פוסט זה
תפריט
אחד מהמינים הקטנים יותר מבין שופריות השמש, הליאמפורה מיינור היא צמח נפוץ יחסית בקרב מגדלי מין זה.
הליאמפורה מיינור הוא אחד המינים הקומפקטיים יותר מבין מיני שופריות השמש, ומכאן שמו. שופרית שמש זו מגיעה מהרי הטפויי Auyan Tepui או Cerro la Luna, בגובה של בין 1650-2500 מטרים מעל פני הים, אך בעיקר נפוץ בגובה הרב יותר.
בטבע, שופרית שמש זו מגיעה מאזור נידח, החשוף מאוד לרוחות וגשמים עזים. הקרקע בסביבתו סלעית, ורק צמחים שמצליחים לעגן את עצמם בחריצים בסלע מצליחים לשרוד. הליאמפורה מיינור היא צמח שורד, ומוצאת בית בסביבה קשוחה זו. לעיתים היא תצמח בשקעים שנוצרו בין סלעים, כאשר אלו מגינים עליה מפני הרוחות החזקות.
שופרית השמש הליאמפורה מיינור היא צמח רב שנתי, אשר חיה באזורים עם תנאים קשים – תנאי התאורה חזקים מאוד, הגשמים עזים, רוחות חזקות שנושבות, וטמפרטורות קרירות עם הפרשי יום-לילה גדולים.
הליאמפורה מיינור מתפתחת מפקעת בתוך האדמה. ולה שורשים חומים באורך של עד 25 ס”מ אשר מעדנים אותה לסלע שמסביבה, כמנגנון הגנה מפני רוחות חזקות.
המלכודות הצעירות של הליאמפורה מיינור דומות לאלו של מינים אחרים של שופרית שמש, ונראות כגליל צר וארוך, עם כיפה מעליהן, היוצרת כניסה מהצד, לא מלמעלה. לרוב, מלכודות צעירות אלו לא לוכדות טרף, אלא משמשות כעלים המייצרים אנרגיה מפוטוסינטזה בלבד.
מלכודת בוגרת של הליאמפורה מיינור בנויה כמו כד פתוח, והיא קשיחה ושבירה. צבע השופר לרוב ירוק בהיר עם עמוד שדרה אדום או ירוק בהיר עם נימים אדומים, ובאור חזק השופר יאדים. גובה שופר בוגר 10-15 ס”מ ורוחבו 3-5 ס”מ.
מבנה החלק התחתון של הכד אובלי ונפוח, אשר יקטן מעט לפני המשך צמיחה בצורת צינור רחב וישר כלפי מעלה. שפת המלכודת פעמים רבות פונה כלפי חוץ, כאילו מזמינה חרקים פנימה.
למלכודת שופרית השמש שערות הפונות פנימה, כלפי פנים המלכודת, ומונעות מחרקים לשוב לטפס החוצה. שערות אלו גם עוזרות להנחות חרקים בדרכם פנימה, אל תוך לב המלכודת. פנים העלה חלק מאוד, כך שחרקים מוצאים קושי להיאחז בדופן המלכודת, ולצאת חזרה החוצה.
כאשר תנאי השמש חזקים, הכדים יהיו נמוכים יותר.
בבפסגת הכד ומעליו ישנו איבר המפריש צוף, ומזמין חרקים להגיע להינות ממנו. איבר זה נקרא כף הצוף. בהליאמפורה מיינור צבעו יהיה ירוק עם נגיעות אדומות. חלקו העליון החיצוני של המלכודת גם כן מצופה בבלוטות המפרישות צוף, המושכות חרקים שוכני קרקע. כאשר החרקים מגיעים לכף הצוף, הם מוצאים שקשה להחזיק את עצמם על העלה החלק, והם נופלים לתוך המלכודת.
למלכודת שופרית השמש מנגנון ייחודי לניקוז מי גשם עודפים. בחזית הכד, בין שני כפלי עלה, יש חריץ עם שערות שתי וערב החוסמות חלקית את החור, כך שמים יכולים לזרום החוצה ומונעים מהמלכודת להתמלא לחלוטין, וטרף לא נשטף החוצה.
תחתית פנים המלכודת בעל בלוטות הסופגות חומרי הזנה שמשתחררים מהטרף המתעכל. נכון להיום עדיין לא ברור מהו מנגנון העיכול עצמו, בין אם מדובר באנזימים, בקטריות או חרקים אחרים החיים בתוך מלכודת הנפילה ומסייעים בתהליך העיכול.
גובה עמוד הפריחה יכול להגיע עד לגובה של 50 ס”מ, ויכיל עד עשרה פרחים. הפרח בנוי מארבע עלי כותרת לבנים, שצבעם ישתנה בהתאם לגיל הפרח מלבן לורוד.
מבנה פרח שופרית השמש מונע אפשרות להאבקה עצמית על ידי חרקים. חלקים שונים בפרח מבשילים בתקופות שונות מספר ימים לאחר שהפרח נפתח, השחלה מבשילה, והצלקת מאפשרת קליטה של אבקה. מספר ימים לאחר מכן, הצלקת משחימה, ולא מאפשרת הפריה. בשלב זה האבקנים מבשילים, ומפיקים אבקה. האבקנים עצמם לא מפזרים אבקה, בדומה לסוגי שופריות צפון אמריקאיות האחרות, אלא אוגרת את האבקה בתוכה. כאשר מאביקים מסויימים מאוד – זנים של צרעות וחיפושיות, מגיעים לפרח, תנועת הכנפיים שלהם מפיקה תדר מסויים. כאשר האבקן נחשף לתדר זה, הוא פולט החוצה את האבקה דרך החור, כך שהיא תידבק לגוף המאביק. ניתן לעשות שימוש במזלג כיוון (של מוסיקה), כדי להפיק אבקה באופן מלאכותי, על מנת להאביק פרחים אחרים.
לאחר ההאבקה, פעמים רבות הפרח יפנה כלפי מעלה, על מנת לסייע בפיזור הזרעים ברוח. לזרעים יש מעיין כנפיים, המסייעים בפיזורם למרחק רב מצמח ההורה.
ניתן להאביק פרחים באמצעות אבקה על מנת לקבל זרעים, ולגדלם. משך הצמיחה של שופרית שמש והגעה לבגרות יכול להמשך עד 7 שנים, בהתאם לתנאים. הזרעים לא צריכים סטרטיפיקציה.
כמו כן, ניתן לפצל את פקעת שופרית השמש. יש לעשות זאת בזהירות רבה, והנחיות לכך ניתן למצוא באתר האגודה הבינ”ל לצמחים טורפים.
שיטת שלישית להרביה – ייחורי מלכודות. בחלק מהצמחים ניתן לייחר מלכודות שנמשכו עם חלק מהפקעת. גם שיטה זו מפורטת במאמר באתר האגודה הבינ”ל לצמחים טורפים.
את שופרית השמש הליאמפורה מיינור ניתן לגדל במשך כל השנה, והיא איננה דורשת תרדמת. חובה לגדל את שופרית השמש בטרריום. הדרישות לטמפרטורות נמוכות, תאורה חזקה ולחות גבוהה, עם הצורך בהמטרה של מים מלמעלה, מחייבת סביבת גידול מלאכותית ונשלטת. יש לשמור על טמפרטורת יום בין 16-23 מעלות, עם נפילה של 8-10 מעלות בלילה, ומעל 70% לחות.
שופרית השמש יוצרת מושבה נרחבת, באמצעות פקעת המתפתחת ומתפצלת. ישנם מתכונים רבים למצע עבור שופריות השמש, והמתכון הנכון תלוי מאוד בסוג הצמח שאותו תגדלו. בכל מקרה, מדובר על מצע מאוורר היטב, ומנוקז מאוד. בתערובות השונות נעשה שימוש בחלקים של ספגנום, חול, פרלייט, אבני טוף, חתיכות שעם וקליפות עץ לסחלבים או עץ ברוש. יש להזהר עם קליפות עץ שכן לעיתים הן כוללות חומרי דישון או מלחים אחרים. בידקו היטב את הקליפות לפני השימוש בהם, שיטפו אותם היטב, וודאו באמצעות מדידת מי הנגר שהם לא מכילים חומרי דישון.
חשוב לעשות שימוש בעציץ יחסית עמוק יחסית, לפחות בעומק של כ-20 ס”מ, ורחב ככל שניתן, שכן שופרית השמש נוטה ליצור מושבה גדולה עם מערכת שורשים נרחבת, וישנה חשיבות לעציץ עמוק לשמירה על יציבות הצמח. למרות זאת, בהתאם לצמח ולמדיה ושיטות ההשקיה, ישנה הצלחה לאנשים בגידול שופרית שמש גם בעציצים יותר נמוכים.
יש להשקות מלמעלה בצורה דמויית גשם על בסיס יומי, והרבה. רצוי להציף את הצמח, ולאפשר למים להתנקז החוצה. שיטת השקיה זו מביאה לשטיפת בקטריות ומזיקים מהצמח והמצע, וחימצון מחדש של המצע בכל פעם שהמים מתנקזים. במים המנוקזים לא מומלץ לעשות שימוש חוזר עם שופרית השמש, ואם הם מכילים חומרי דישון – גם לא עם צמחים טורפים אחרים. רצוי לחמצן את המים עם אבן אוויר, על מנת לדמות את המים המחומצנים ששופריות השמש מקבלים.
ניתן לשתול מחדש בזהירות, שכן שופרית השמש לא אוהבת הפרעה לשורשים. בזמן השתילה, יש לבחון אם המצע מריח מרקבובית. במידה וכן – הגיע הזמן להחליף את המצע, ורצוי לבחון שימוש בתערובת אחרת. יש לבצע את השתילה מחדש בתקופת החורף, כאשר הצמיחה איטית.
שופרית השמש הליאמפורה אוהבת תאורה חזקה. מאוד חזקה. בניגוד לדעות הרווחות, שופרית השמש אוהבת תאורה חזקה, ותאדים בהתאם. אחת הבעיות המוכרות בקרב מגדלי שופריות השמש, היא הצורך בהפגת החום הנגרם מהתאורה, אז קחו זאת בחשבון. דאגו שצידי הטרריום יהיו עם מיילר או חומר מחזיר אור אחר, שכן השופרים צריכים לקבל אור גם מהצדדים, לא רק מלמעלה.
רצוי שהתאורה תהיה יחסית קרובה לשופרית השמש, על מנת למקסם את האור, אך להזהר ולשים לב לסימני שריפת השופרים כתוצאה מחום. בקיץ, רצוי ששופרית השמש תחשף ל-14-16 שעות אור, ואילו בחורף ל-11-12 שעות. יש לחשב מעבר הדרגתי בחודשים בין לבין, על מנת שלא ליצור עומס ולחץ על הצמח. בתנאי תאורה ירודים, שופרית השמש תייצר עלים מוארכים וצרים בבסיס, עם שטח עליון שטוח ורחב, בגווני ירוק, אך גבוהים יותר, כדי להיחשף ליותר אור.
כדי להאכיל את שופרית השמש ההליאמפורה ניתן להכניס טרף לתוך המלכודות, אך מומלץ לא להכניס יותר ממספר חרקים בודד לכל מלכודת.
בעקרון, כדאי לדשן מעט את שופרית השמש. שימוש בדישון מדולל היטב מבוסס ניטראט יכול לעזור. כמות של 1 מיליליטר דשן ל-2 ליטר מים מזוקקים של דשן 20-14-13 או 16-16-16. דללו היטב עד שתרדו לערך מקסימלי של 70 חלקים למליון במים, והוסיפו לכדים אחת לחודש.
טללית קפנסיס יכולה לגדול שנים רבות, וגם היא צריכה מדי...
קרא פוסט זה
בשיחות טלפון שאני מקבל, מדי פעם אני נשאל על טיפים...
קרא פוסט זה
זחל עש הינו מזיק אשר יכול להשמיד עציצים רבים מאוסף...
קרא פוסט זה
במדריך זה תוכלו לקרוא על השיטות לזריעה והנבטה של זרעי...
קרא פוסט זהInternational Carnivorous Plant Society
CARNIVOROUS PLANT WEB RING
© כל הזכויות שמורות לירון רז. המידע המוצג באתר לא מהווה הבטחה להצלחת גידול צמחים טורפים, אלא קווים כלליים בלבד לגידולם.
