גיזום נכון של שופריות בתקופת האביב תסייע במניעת מחלות, מזיקים...
קרא פוסט זהצמח שופרית צפון אמריקאי מהיפים והמרשימים ביופים. זהו אחד האבות של מרבית ההכלאות הקיימות בשוק המסחרי, בגלל גווני הצבע האדום-לבן שלו, והגובה שאליו השופר מגיע.
השופרית הלבנה Sarracenia leucophylla היא אחת מהשופריות הנפוצות בארה”ב, כאשר עיקר אזור המחיה הטבעי במדינות פלורידה, אלבמה, ג’ורג’יה ומיסיסיפי בדרום-מזרח ארה”ב, שם היא גדלה בביצות ובלחות הרבה השוררת באזורים אלו. השופרית הלבנה מבוקשת ומלוקטת בטבע כדי לקשט שולחנות רבים עקב היופי המרשים וגודל השופרים, דבר התורם רבות להיעלמותו מהטבע.
לצמח מספר מופעים, החל מלבן לחלוטין, דרך שופרים בעלי גוונים של אדום, לבן וירוק ועד אדום כמעט לחלוטין, בהתאם למיקום צמיחתו בטבע. השופרית הלבנה גדלה באזורים בהם גדלות שופריות נוספות כמו שופרית סגלגלה, והיא יוצרת הכלאות רבות איתן. עקב הצבעים המרשימים והגובה שאליה השופרים מגיעים, פעמים רבות עושים שימוש בשופרית הלבנה כהורה של הכלאות מסחריות, כגון שופרית אווה, מיצ’יליאנה ועוד…
צמח השופרית הוא צמח רב שנתי, עונתי. הצמח מתחיל להיות פעיל באביב, עם הפקת עמוד הפריחה, וגדל לאורך כל חודשי הקיץ, עד לתחילת החורף.
שופרית לבנה מדהימה ביופיה. בתחילת האביב הצמח יצמיח עמוד פריחה שעליו פרח אדום יחיד. לאחר זמן מה, השופרית תתחיל לגדל את המלכודות.
המלכודות גדלות מריזום הנמצא בגובה פני המצע, כאשר בחלקו האחורי של הריזום יהיו שאריות של מלכודות ישנות, ומלכודות חדשות ייצאו מנקודות צמיחה שמתפתחות בחלקו הקדמי. הריזום יילך ויגדל עם גיל השופרית, ואף יילך ויתפצל ויפיק נקודות צמיחה חדשות. מכל נקודת צמיחה ייתכן ויעלה עמוד פריחה חדש בתחילת האביב.
עלי מלכודת שצומחים בתחילת האביב ייראו אחרת מעלי הקיץ המאוחרים של הצמח. העלים הראשונים יהיו נמוכים יותר, וצבעם ייראה דהוי. עלי הקיץ המאוחרים יראו צבעים עזים יותר, והבדל משמעותי בין גווני האדום ללבן.
בתחילת החורף הצמח מתחיל להצמיח עלי חורף בשם Phyllodia, אשר שונים לחלוטין מהמלכודות. עלים אלו שטוחים ומעוקלים, וכל תפקידם הוא לבצע פוטוסינטזה בתקופת החורף. לעיתים ייצמחו עלים אלו גם בתקופת הצמיחה, ללא קשר לעלי המלכודת.
עם המשך הירידה בטמפרטורות וקיצור שעות האור, השופרית תיכנס לתרדמת. עלים ישנים ייטו הצידה ומלכודות יתחילו להתייבש.
מלכודות האביב בדרך כלל פחות מרשימות ופחות זקופות מהמלכודות שצומחות בשיא הקיץ, שעשירות יותר בצבעים. מלכודות האביב יהיו בדרך כלל עד 60 ס”מ גובה, ונוטות יותר לגוונים של ירוק-לבן, ללא כמות גדולה של הצבע האדום. מלכודות הקיץ יכולות להגיע עד לגובה של מטר, ויכילו גם גוונים של אדום, בהתאם למופע השופרית. עם הזמן, המלכודות הישנות יתחילו להתייבש וליפול הצידה, ומלכודות חדשות יצמחו במקומן.
בשליש העליון של המלכודת ישנן שערות הפונות כלפי מטה, אל תוך המלכודת. שערות אלה “מעודדות” חרקים להמשיך להכנס לתוך המלכודת, ומקשות על הטרף לטפס חזרה החוצה. שני השלישים התחתונים של פנים המלכודת חלקים לחלוטין, וחרק המגיע לאזור זה מחליק פנימה, ונתקע בתוך המלכודת עצמה. ניתן להבחין בחלוקה בין שני אזורים אלו בקלות, במבט מקרוב.
הפרח מזכיר מאוד “רדאר”. לפרח חמישה עלי כותרת וחמישה עלי גביע בצבע אדום. במרכז הפרח נמצאת השחלה, המחולקת לחמישה אזורים. כל אזור מחובר לעמוד עלי שהוא מעוקל כלפי מעלה, ונראה בעצמו כאילו הוא עלה הפוך. כתבתי על מבנה פרח השופרית בפוסט הזה.
הדרך הקלה ביותר להרבות שופרית היא באמצעות פיצול הריזום. כאשר לריזום יש יותר משתי נקודות צמיחה, ניתן להפריד את הריזום באמצע, ובכך לקבל שני צמחים זהים. בצורה זו נקבל שני צמחים בוגרים במהירות.
ניתן לקבל כמות גדולה של צמחים בגידול מזרעים, אך תהליך זה אורך זמן רב כדי לקבל צמח בוגר. ניתן להפיק בקלות זרעים מפרח השופרית, במיוחד אם מאביקים עם מכחול. הדגמה על האבקה ידנית ניתן למצוא בפוסט שכתבתי בנושא. לאחר הפקת הזרעים ניתן לזרוע אותם מיידית, או לאחסן אותם במקרר עד לשימוש מאוחר יותר. ככל שהזרעים מאוחסנים יותר, כך החיות שלהם תרד.
בטבע, שופרית לבנה גדלה בליווי צמחים עשבוניים אחרים התומכים בשופרים ומונעים מהם ליפול הצידה מרוחות. כאשר מגדלים את השופרית בחוץ, צמחים החשופים יותר לרוחות מפתחים שופרים עמידים יותר. העניקו לשופרית הלבנה שמש מלאה של בוקר וערב. בצהריים אפשר שמש תחת רשת צל של 30%. בזנים שכוללים אנצוסיאנין (הפיגמנט האדום) הצד הפונה לכיוון השמש יראה סימנים ברורים של האדמה לפני הצד הרחוק מהשמש.
שופרית לבנה יחסית קלה לגידול באזורים הנהנים מלחות באוויר. צמח השופרית אוהב לגדול במצע חומצי נטול חומרי דישון, כגון כבול, ספגנום ותערובות שלהם עם פרלייט. מומלץ לעשות שימוש בתערובת סטנדרטית של כבול ופרלייט לגדל את הצמח.
ישנה חשיבות רבה לתרדמת החורף של השופריות, שכן בלעדי התרדמת, צמח השופרית לא יתפתח טוב לאורך זמן, וימות. על מנת לאפשר את מחזור הצמיחה הטבעי של השופרית, אני ממליץ לגדל את השופרית בחוץ, היכן שניתן. בשיא החורף ניתן לשתול מחדש או לפצל את השופרית, עם הפרעה מינימלית לצמח. בעונת הצמיחה (אביב עד סתיו) יש לדאוג שהצמח יהיה תמיד בתוך מים מזוקקים, כאשר אני ממליץ מדי פעם להחליף את המים. בתקופת הקיץ, מומלץ לא לחשוף את השופרית לשמש מלאה, שכן שמש מלאה בישראל הינה חזקה מדי ועלולה לשרוף את המלכודות. אפשר לעשות שימוש ברשת הצללה של 30-40% בשעות הצהריים.
ניתן להאכיל את השופרית, אבל לא חובה – אם אתם מגדלים את השופרית בחוץ, היא בדרך כלל תלכוד חרקים בצורה עצמאית. מדי פעם אני לוכד זבוב, יתוש, חיפושית או כל חרק אחר, ופשוט מכניס אותם לתוך השופר. אפשר גם להפיל תולעי דם רטובות לתוך המלכודות, והצמח יעכל אותם.
במידה ולכדתם זחל או חיפושית כלשהם וברצונכם להאכיל את השופרית, וודאו שאין מדובר בחרק אשר יכול לאכול את דרכו החוצה, ובכך גם לפגוע בשופרית היפה שלכם.
אין להאכיל בבשר!!! בשר יהרוג את הצמח!!! למה? כי בשר מכיל אחוז שומן מאוד גבוה, וחלבונים מסוגים שלא טובים לצמח.
גיזום נכון של שופריות בתקופת האביב תסייע במניעת מחלות, מזיקים...
קרא פוסט זהישנם חרקים טורפים שלמדו להסתגל לחיים עם צמחים טורפים. בפוסט...
קרא פוסט זהפרח השופרית בעל מבנה ייחודי המושך את העין, וחרקים. אבל...
קרא פוסט זהשופרית בוגרת אשר טוב לה, יכולה להגיע למימדים מרשימים. בסרטון...
קרא פוסט זהInternational Carnivorous Plant Society
CARNIVOROUS PLANT WEB RING
© כל הזכויות שמורות לירון רז. המידע המוצג באתר לא מהווה הבטחה להצלחת גידול צמחים טורפים, אלא קווים כלליים בלבד לגידולם.