(Last Updated On: 16/10/2022)

שופרית צהבהבה

שם לועזי - Sarracenia flava

שופרית צהבהבה יחסית קלה לגידול בישראל. המלכודות ירוקות עם נימים אדומים. באביב, המלכודות נוטות מדי פעם על הצד, ולאו דווקא הכי חזקות. בסתיו, המלכודות הכי חזקות, אשר עומדות יחסית איתן. בקיץ המלכודות יכולות להיות בכל צורה באמצע.

קלות הגידול
4/5
קצב צמיחה
3/5
גודל הצמח
4/5
גודל העציץ
5/5
עוצמת התאורה
4/5
התאמה לטרריום
1/5

רקע

שופרית בעלת מגוון רחב של תתי-זנים, אך העיקרית שבהן היא שופרית צהבהבה צהבהבה – Sarracenia flava var flava. צמח השופרית נפוץ בעיקר בדרום מזרח ארצות הברית, לאורך אזורי החוף, החל מדרום ויג’יניה בקצה הצפוני של אזור המחייה, לאורך צפון ודרום קרוליינה, ג’ורג’יה, ועד לצפון-מערב פלורידה.

מקור השם flave הוא מהמילה הלטינית, שפירושה צהוב, בהתייחס לגוון הצהבהב של השופר ולפרחים הצהובים של השופרית.

מבנה הצמח

לאורך תקופת הגידול, שופרית צהבהבה תצמיח מספר עלים לא טורפים, בנוסף למלכודות הטורפות. בצמח בוגר, המלכודת באורך טיפוסי של 50-70 ס”מ, עם מכסה בצורת עלה, בדרך כלל בעל “תלתל” בחזית המכסה. במהלך חודשי הקיץ החמים ייתכן מאוד והשופרים ימותו, ובמקומם יצמחו עלים משניים לא טורפים, הנקראים phyllodia. עלים אלו יהיו שטוחים וישרים.

לשופרית צהבהבה ישנם מספר תתי-זנים נפוצים:

  • S. flava var flava – מלכודות ירוקות עם נימים אדומים ובדרך כלל כתם אדום בצוואר המלכודת. באביב, המלכודות נוטות מדי פעם על הצד, ולאו דווקא הכי חזקות. בסתיו, המלכודות הכי חזקות, אשר עומדות יחסית איתן. בקיץ המלכודות יכולות להיות בכל צורה באמצע.
  • S. flava var atropurpurea – למלכודות בדרך כלל אין צבע ירוק או צהוב כלל, אלא גוון אדום עד אדום כהה. מכסה המלכודת פחות שטוח, ובדרך כלל החזית מוגבהת משאר המכסה.
  • S. flava var cuprea – המלכודות בעלות גוון ירוק-צהוב טיפוסי עם נימים אדומים וצוואר בעל כתם אדום, אך חלקו העליון של המכסה מפתח גוון נחושתי-אדמדם.
  • S. flava var maxima – המלכודות כמעט וללא גוון אדומים כלל. בצמחים צעירים ייתכן ועדיין יהיה צבע אדום, אך עם הבגרות הצבע דוהה.
  • S. flava var ornata – המלכודות בעלות גוון ירוק-צהוב טיפוסי, אך בעלות נימים בולטים וחזקים בצבע אדום, בעיקר בחלקו העליון של המלכודת.
  • S. flava var rubricorpora – המלכודות יהיו בעלות גוון שולט אדום מבחוץ, אך חלקו הפנימי של המלכודת והמכסה יהיו בעלי גוונים ירוקים-צהובים אופייניים.
  • S. flava var rugelii – המלכודות יהו בעלות גוון צהוב-ירוק, ללא נימים כלל, ובצוואר המלכודת יהיה כתם אדום גדול.
  • S. flala var viridescens – המלכודות והמכסה יהיו בצבע ירוק-צהבהב, ללא נימים או צבע אדום כלל, גם ללא הכתם המפורסם בצוואר המלכודת.

המלכודת

מלכודת שופרית צהבהבה מגיע במגוון צבעים, בהתאם למופע. גובה המלכודת יכול להגיע עד למטר. שולי מכסה המלכודת נוטים כלפי מעלה, בצורה המזכירה כובע של נזירות מימי הביניים, ובקצה המכסה בדרך כלל ישנו מעין “תלתל”. פעמים רבות צוואר המלכודת יהיה עם גוון שונה, בדרך כלל אדמדם.

הפרח

הפרח מזכיר מאוד “רדאר”. לפרח חמישה עלי כותרת וחמישה עלי גביע בצבע צהוב בהיר עד לבן. במרכז הפרח נמצאת השחלה, המחולקת לחמישה אזורים. כל אזור מחובר לעמוד עלי שהוא מעוקל כלפי מעלה, ונראה בעצמו כאילו הוא עלה הפוך. כתבתי על מבנה פרח השופרית בפוסט הזה. פרח שופרית חיוורת הוא עד 7 ס”מ בקוטר.

ריבוי

הדרך הקלה ביותר להרבות שופרית היא באמצעות פיצול הריזום. כאשר לריזום יש יותר משתי נקודות צמיחה, ניתן להפריד את הריזום באמצע, ובכך לקבל שני צמחים זהים. בצורה זו נקבל שני צמחים בוגרים במהירות. ניתן לראות סרטון על פיצול שופריות בפוסט הזה.

ניתן לקבל כמות גדולה של צמחים בגידול מזרעים, אך תהליך זה אורך זמן רב כדי לקבל צמח בוגר. ניתן להפיק בקלות זרעים מפרח השופרית, במיוחד אם מאביקים עם מכחול. הדגמה על האבקה ידנית ניתן למצוא בפוסט שכתבתי בנושא. לאחר הפקת הזרעים ניתן לזרוע אותם מיידית, או לאחסן אותם במקרר עד לשימוש מאוחר יותר. ככל שהזרעים מאוחסנים יותר, כך החיות שלהם תרד.

תנאי מחיה וגידול

שופרית צהבהבה יחסית קלה לגידול בישראל. צמח השופרית אוהב לגדול במצע חומצי נטול חומרי דישון, כגון כבול, ספגנום ותערובות שלהם עם פרלייט. מומלץ לעשות שימוש בתערובת סטנדרטית של כבול ופרלייט לגדל את הצמח.

בעונת הצמיחה (אביב עד סתיו) יש לדאוג שצמח שופרית צהבהבה יהיה תמיד בתוך מים מזוקקים, כאשר אני ממליץ מדי פעם להחליף את המים. בתקופת הקיץ, מומלץ לא לחשוף את השופרית לשמש מלאה, שכן שמש מלאה הינה חזקה מדי, ועלולה לשרוף את המלכודות. אפשר לעשות שימוש ברשת הצללה של 30-40% בשעות הצהריים.

לקראת החורף, עם הירידה בטמפרטורות וקיצור שעות האור, השופרית תיכנס לתרדמת. עלים ישנים ייטו הצידה ויתחילו להתייבש, ומספר עלים לא טורפים (Phyllodia) יצמחו. ישנה חשיבות רבה לתרדמת החורף של השופריות, שכן בלעדי התרדמת, השופרית לא תתפתח טוב לאורך זמן, ותמות. על מנת לאפשר את מחזור הצמיחה הטבעי של השופרית, אני ממליץ לגדל את השופרית בחוץ, היכן שניתן. בשיא החורף ניתן לשתול מחדש או לפצל את השופרית, עם הפרעה מינימלית לצמח. ניתן לראות סרטון כיצד לפצל שופרית בפוסט הזה.

האכלה

ניתן להאכיל את השופרית, אבל לא חובה – אם אתם מגדלים את השופרית בחוץ, היא בדרך כלל תלכוד חרקים בצורה עצמאית. מדי פעם אני לוכד זבוב, יתוש, חיפושית או כל חרק אחר, ופשוט מכניס אותם לתוך השופר. אפשר גם להפיל תולעי דם רטובות לתוך המלכודות, והצמח יעכל אותם.

במידה ולכדתם זחל או חיפושית כלשהם וברצונכם להאכיל את השופרית, וודאו שאין מדובר בחרק אשר יכול לאכול את דרכו החוצה, ובכך גם לפגוע בשופרית היפה שלכם.

אין להאכיל בבשר!!! בשר יהרוג את הצמח!!! למה? כי בשר מכיל אחוז שומן מאוד גבוה, וחלבונים מסוגים שלא טובים לצמח.

מאמרים נוספים לקריאה

גלריית תמונות

ביבליוגרפיה

  • D’Amato, P. (2013). The Savage Garden (Revised ed.). New York, New York, USA: Ten Speed Press.
  • McPherson, S. (2007). Pitcher Plants of the Americas. Blacksburg, Virginia and Granville, Ohio, USA: The McDonald & Woodward Publishing Company.
  • McPherson S., Schnell, D. (2012). Field Guide to the Carnivorous Plants of the United States and Canada. Poole, Dorset, England: Redfern Natural History Productions.
  • Schnell, D. E. (1976). Carnivorous Plants of the United States and Canada. USA: Lebanon Valley Offset Company Incorporated.
  • Slack, A. (1980). Carnivorous Plants (First MIT Press Edition). Sherborne, Dorset, UK: Alphabet and Image.
  • כהן, א. (2008). צמחים טורפים ומטריפים. (א’ שרגאי, עורך) קרית גת: דני ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Your compare list

Compare
הסר הכל
השוואה
0