(Last Updated On: )

טללית מריתית

שם לועזי - Drosera spatulata

טללית מריתית היא מהנפוצות בטלליות התת-טרופיות דמויות שושנה הנמכרות בשוק המסחרי בישראל. לטללית זו עלים בדמות מרית - ומכאן השם.

קלות הגידול
5/5
קצב צמיחה
4/5
גודל הצמח
3/5
גודל העציץ
3/5
עוצמת התאורה
4/5
התאמה לטרריום
4/5

רקע

טללית זו נפוצה וגדלה באזורים רבים ברחבי העולם – החל מאוסטרליה ועד יפן וסין. טללית מריתית קלה יחסית לגידול, ויכולה להתאים לתנאים רבים. השם עצמו מזכיר את צורת המרית של העלה.

טללית זו גדלה באזורי ביצות וסביבות גידול אשר שומרות על לחות גבוהה כל השנה, ויכולה לצמוח גם בסביבות הנמצאות מתחת למים לעיתים. למעשה, לא תמיד יש צורך באדמה על מנת שהצמח יגדל – לעיתים מוצאים אותו גדל על משטחי אצות צפים.

לטללית המריתית מספר מופעים בטבע, כאשר רק למיעוט ניתנו שמות נפרדים – D. spatulata var gympiensis ו-D. spatulata var bakoensis. ישנם מספר מופעים נוספים שטרם קיבלו שם משלהם.

מבנה הצמח

טללית רב שנתית בעלת עלים הצומחים ממרכז הצמח ויוצרים שושנת עלים שטוחה על פני האדמה, בקוטר של עד 5 ס”מ. הגבעול כמעט ואיננו נראה.

לטללית זו עד 25 עלים בכל רגע נתון. פטוטרת העלה הולכת ומתרחבת לכיוון הטרף, אשר ימשיך להתרחב עד לקצה מעוגל. לרוב אין קו ברור בין פטוטרת העלה לטרף. תיתכן חפיפה בין עלים אשר יכסו האחד את השני.

העלים בצבעים ירוק עד אדום, בהתאם לחבל ארץ מקור הצמח, או לרמות האור שהצמח מקבל.

המלכודת

העלים הרבים יוצרים שושנה עגולה של מלכודת לחרקים. לעיתים לאורך פטוטרת העלה ישנן שערות דביקות, אשר נמשכות גם על הטרף. בתאורה חזקה הן העלים והן השערות יאדימו.

כאשר חרק נדבק למלכודת השערות וקצוות המלכודת נעים פנימה על מנת להביא למגע טוב יותר בין הדבק המכיל את האנזימים והחרק הלכוד. תהליך זה נמשך מספר שעות, ולעיתים קשה לראותו בעין.

הפרח

עמוד הפריחה הוא בגובה של עד 20 ס”מ מעל הצמח. בכל עמוד פריחה מספר פרחים הנפתחים אחד אחרי השני. לפרח חמישה עלי כותרת בצבעים בין לבן לורוד, הנפרדים זה מזה. ייתכן ועמוד הפריחה יתפצל בקצהו ויהיו מספר אשכולות פרחים.

מהשחלה יוצאים שלושה עמודי עלי, אשר מתפצלים כל אחד לשניים בבסיס עמוד העלי. בקצה כל אחד מששת עמודי העלי ישנה צלקת.

עמוד הפריחה הוא אחד הסממנים המובהקים המאפשרים זיהוי בין טללית טוקיינסיס לבין טללית מריתית D. Spatulate – גובה עמוד הפריחה הוא משמעותי יותר גבוה בטללית טוקיינסיס. עלי הכותרת ורוד עמוק בטללית טוקיינסיס עם עמודי עלי ורודים לעומת עלי כותרת בצבע ורוד בהיר עד לבן ועמודי עלי לבנים בטללית מריתית. בטבע הטללית פורחת בחודשים אפריל עד יולי, אך בתנאי גידול בבית ייתכן והטללית תפרח כל השנה.

ריבוי

טללית מריתית תפיק זרעים בקלות, גם ללא מאביק חיצוני, על ידי הפריה עצמית. הטללית תנבט בהצלחה גם מזרעים בני שנה ואף שנתיים, אם הזרעים מאוחסנים בתנאים נכונים (במקרר). כשאתם זורעים את הזרעים זיכרו שהצמחים גדלים אחד על השני ויחנקו צמחים צעירים שינבטו מאוחר. יהיה כדאי לזרוע אותם בפיזור יחסית רחב.

ניתן גם לבצע ייחורי עלה של הטללית, ולקבל צמחים בוגרים במהירות.

תנאי מחיה וגידול

טללית זו יכולה לחיות מספר שנים, וליצור צמח יחסית גבוה של עלים חיים וחיוניים מעל שושנת עלים ישנים ומתים. במידה והצמח מת כתוצאה מהתייבשות או תנאים גרועים, ייתכן ויחזור לחיים מהשורשים כאשר התנאים ישתפרו. הטללית גדלה כל ימות השנה, עם האטה בחורף. טללית מרתית לא נכנסת לתרדמת חורף.

טללית מריתית אוהבת תאורה בהירה וחזקה. העלים עצמם יאדימו תחת תאורה חזקה, ושערות הדבק יקבלו גוון אדום וייצרו מעין הילה אדמדמה מסביב לעלה.

ניתן לגדל את הטללית הן בטרריום עם לחות יחסית גבוהה, והן בחוץ בתנאי מישור החוף והשפלה. כדאי למנוע חשיפה לקור או חום קיצוניים על מנת למנוע את תמותת הצמח. המצע צריך להיות מבוסס תערובת סטנדרטית, ולח עד רטוב כל הזמן. בטבע טללית מריתית מעדיפה אזורי כבול רטובים. ניתן לגדל טללית מריתית בהצלחה בתערובת סטנדרטית או במצע ספגנום טהור. יש לדאוג שבימוש בכבול שוטפים את הכבול היטב, שכן טאנינים (החום שצובע את המים) יכולים להיספג בצמח, ולגרום למותו. זו אחת הסיבות לתמותת טללית מריתית בקרב מגדלים ביתיים.

האכלה

ניתן להאכיל את טללית קצרת העלה בתולעי דם יבשות שהורטבו, אך אם הטללית גדלה בסביבה לחה פעמים רבות יהיו חרקים מעופפים אשר יימשכו אליה וידבקו עליה כטרף.

מאמרים נוספים לקריאה

גלריית תמונות

ביבליוגרפיה

  • D’Amato, P. (2013). The Savage Garden (Revised ed. pp. 164-165). New York, New York, USA: Ten Speed Press.
  • Kagawa, T. (2022). Drosera of Japan (Second ed. pp. 33-37). Columbia, SC, USA: Takaaki Kagawa.
  • Lowrie A., R. N. (2017). Drosera of the World (Vol. 1 – Oceania, pp. 202-206). (A. S. Robinson, Ed.) Poole, Doset, England: Redfern Natural History Ptoductions.
  • כהן, א. (2008). צמחים טורפים ומטריפים’, עמ’ 62. (א’ שרגאי, עורך) קרית גת: דני ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Your compare list

Compare
הסר הכל
השוואה
0