(Last Updated On: 19/03/2023)

טללית פקעת – טללית אנדרסוניאנה

שם לועזי - Drosera andersoniana

טללית אנדרסוניאנה היא טללית פקעת יחסית קלה לגידול בישראל, ויכולה להעניק צבע ויופי בזמן כשצמחים אחרים נכנסים לתרדמת חורף.

טללית פקעת Drosera andersoniana
קלות הגידול
3/5
קצב צמיחה
2/5
גודל הצמח
4/5
גודל העציץ
2/5
עוצמת התאורה
3/5
התאמה לטרריום
1/5

רקע

טללית אנדרסוניאנה היא טללית פקעת זקופה מתת המשפחה Ergaleium, המגיעה ממערב אוסטרליה. טללית זו נוחה לגידול בישראל, ויכולה להגיע לגובה מרשים עם פריחה מרובה ומרהיבה. כטללית פקעת, טללית אנדרסוניאנה הינה טללית רב שנתית עונתית, הגדלה בחורף, ובתרדמת בקיץ.

מעט מאוד חומר כתוב נמצא על צמח זה, ואני מבסס את הפוסט הן על המידע המועט שמצאתי, והן על נסיוני בגידול צמח מדהים זה. כמו כן, עד היום לא ידוע על שם מי הצמח קרוי.

מבנה הצמח

טללית אנדרסוניאנה מתחילה את דרכה כפקעת בעומק של 10 עד 15 ס”מ באדמה. הפקעת צהובה ובצורת חרוט הפוך בגודל של עד 7 מ”מ.

עם התקצרות הימים והירידה בטמפרטורות, הטללית מפיקה שושנה שטוחה של עלי מלכודת בצורת דלתא. ממרכז השושנה צומח גבעול ארוך וזקוף, אשר מכל מפרק צומחים שניים או שלושה עלים עם מלכודות עגולות, המחוברות לגבעול ממרכז המלכודת.

על פי הספרות, הגבעול יכול להגיע עד לגובה של 35 ס”מ ומסתיים בעמוד פריחה אשר יכול להצמיח מספר פרחים בגוונים לבנים או ורדרדים. עם זאת, הצמח אותו אני מגדל הגיע לגובה של 55 ס”מ – ייתכן וכתוצאה מתנאים טובים ולחות קבועה בקרקע. כאשר הגבעול נמוך, הצמח יכול לתמוך בעצמו, אך עם התארכות הגבעול, הוא ישתרע על הקרקע כתוצאה מרוחות.

באור בהיר, טללית אנדרסוניאנה תציג גוונים אדומים יותר.

המלכודת

לטללית אנדרסוניאנה שני סוגי מלכודות:

הראשון על עלים בצורת שושנה השטוחים על פני האדמה. מלכודות אלו בצורת דלתא, ולוכדים חרקים סמוך לפני הקרקע. מרבית שערות הדבק על עלים אלו הינן ירוקות.

הסוג השני הינו עלי מלכודת היוצאים מהגבעול המרכזי. מלכודות אלו עגולות ומחוברות לפטוטרת במרכז העלה, וכאשר חרק נלכד עליהן השערות זזות לכיוונו על מנת להגביר את האחיזה בו ואת המגע של החרק עם האנזימים. מרבית שערות הדבק על עלים אלו הינן אדומיות.

הפרח

פרחי טללית אנדרסוניאנה הינם לבנים או ורדרדים, והטללית פורחת החל מחודש דצמבר ועד חודש מרץ, כל עוד הטמפרטורה תאפשר זאת. מקצה הגבעול יפרחו 3-15 פרחים לבנים או ורדרדים. על עלי הגביע הירוקים יופיעו בלוטות דבק.

במרכז הפרח שחלה ירוקה אשר ממנה יוצאות שלוש צלקות לבנות המתפצלות לענפים מרובים. חמישה אבקנים לבנים עם אבקה צהובה מקיפים את הצלקות.

בעונה יבשה יחסית יהיו מעט פרחים, והגבעול הנושא אותם יהיה נמוך יחסית. בעונה גשומה הגבעול יהיה ארוך יותר, ויהיו פרחים מרובים בקצהו.

ריבוי

השיטה הנוחה ביותר לריבוי טלליות פקעת הן באמצעות פקעות חדשות. הטלליות יוצרות פקעות חדשות לאורך השורשים לקראת הכניסה לתרדמת, ומהן יצמחו טלליות חדשות. עם סיום עונת הצמיחה, לאחר שהצמח התייבש לחלוטין, ניתן לחפש בתוך העציץ את הפקעות החדשות.

בדרך כלל מזרעים לא יתפתחו צמחים חדשים. על מנת שזרע יוכל לנבוט עליו לעבור סטרטיפיקציה על ידי חום ועשן. זהו תהליך מורכב עם אחוזי כשלון גבוהים.

תנאי מחיה וגידול

טללית פקעת אנדרסוניאנה גדלה במהלך החורף והאביב. בקיץ היא נכנסת לתרדמת, ואז יש לשמור על מצע כמעט יבש, אך עם מעט לחות למניעת התייבשות מוחלטת של הפקעת. רצוי לאחסן את הפקעות בתוך העציץ, בצל במקום קריר ויבש.  אפשרות שניה היא להוציא את הפקעות מהמצע, ולאחסן אותן בנפרד במעטפה יבשה. פעם בחודש לטפטף טיפת מים עליה, למניעת התייבשות מוחלטת של הפקעת. במקרה כזה יש לוודא שלא מתפתח עובש.

במהלך תקופת הצמיחה הטללית אוהבת שמש בהירה של בוקר וערב, אך טמפרטורות של עד 24 מעלות. טללית אנדרסוניאנה יכולה לקבל טמפרטורות גבוהות מעט יותר למספר ימים, כל עוד בלילה יש נפילה של לפחות 10 מעלות. לאחר מספר ימים רצופים עם טמפרטורה מעל 24 מעלות, טלליות הפקעת עלולות להכנס לתרדמת ולהתייבש. בחורף, במידה וצפויות טמפרטורות גבוהות, רצוי להכניס את הטללית למקום קריר יותר, עד להתקררות היום.

טללית אנדרסוניאנה גדלה בקרקעות מבוססות טיט, חימר או קרקעות חוליות, בקרב צמחים נמוכים. בגידול בייתי יש לגדל את הטללית בתערובת המתאימה לטלליות פקעת ומבוססת חול. אני עושה שימוש בתערובת המורכבת משתי יחידות חול או פרלייט (עדיף חול) ליחידה של כבול. אם רכשתם תערובת סטנדרטית תוסיפו עוד שליש כמות פרלייט או חול לכמות התערובת שיש לכם.

את טללית הפקעת יש לגדל בעציץ גבוה מאוד, שכן לטלליות פקעת שורשים עמוקים מאוד ובתוך המצע יווצרו פקעות נוספות. עציץ גבוה יסייע במניעת ריקבון. במהלך תקופת הצמיחה יש להשקות בהשקיה תחתית על ידי העמדת העציץ במגש עם מים בגובה 1-2 סנטימטרים. עם סיום תקופת הצמיחה יש להוציא את העציץ מהמים, ולאפשר לו להתייבש (לא עד הסוף!).

כאשר הגבעול יחסית נמוך (עד 30 ס”מ), הצמח יתמוך בו ללא בעיה. עם זאת, כאשר הגבעול מתארך, ייתכן ורוחות יפילו אותו לאדמה. על מנת לתמוך בגבעול אני עושה שימוש בשיפודים דקים, המאפשרים לגבעול להשען עליהם.

האכלה

כמו כל הטלליות, גם טללית פקעת רעבה לחרקים. בסביבה לחה היא תהנה משלל מעופפים קטנים וגדולים, אשר יימשכו באופן טבעי אליה. במידה ואתם מגדלים את הטללית בתוך הבית, ואין חרקים בסביבתה, רצוי להאכיל אותה באופן תדיר.

ניתן להאכיל את החמאית בתולעי דם מורטבות, אך בדרך כלל יהיו מספיק חרקים זעירים בסביבה הלחה בה גדלה הטללית, כך שהיא תהנה מארוחות באופן קבוע.

מאמרים נוספים לקריאה

גלריית תמונות

ביבליוגרפיה

  • D’Amato, P. (2013). The Savage Garden (Revised ed.), pp. 197. New York, New York, USA: Ten Speed Press.
  • Lowrie, A. (2013). Carnivorous Plants of Australia Magnum Opus (Vols. 1,), pp. 258-261. (A. S. Robinson, Ed.) Poole, Dorset, England: Redfern Natural History Productions.
  • Lowrie A., R. N. (2017). Drosera of the World (Vol. 1 – Oceania), pp. 214-217. (A. S. Robinson, Ed.) Poole, England, Dorset: Redfern Natural History Productions.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Your compare list

Compare
הסר הכל
השוואה
0