(Last Updated On: 02/12/2023)

כדנית ערפדית

שם לועזי - Nepenthes bicalcarata

השיניים הנוטפות והפה הפתוח לרווחה, הכדנית הערפדית צועקת "אני טורפת". אחד מהצמחים הטורפים הידועים בקרב חובבי הכדניות, היא גם אחת מהמבוקשות ביותר.

קלות הגידול
2/5
קצב צמיחה
3/5
גודל הצמח
5/5
גודל העציץ
3/5
עוצמת התאורה
2/5
התאמה לטרריום
3/5

רקע

כדנית ביקלקרטה (Nepenthes bicalcarata), או כדנית ערפדית כפי שאני מכנה אותה, מגיעה מצפון-מערב בורנאו במזרח הרחוק, שם היא גדלה בג’ונגלים החמים והלחים. כדנית ייחודית זו מגשימה את הפחד מצמחים טורפים, עם שני ה”שיניים” הנוטפות היורדות ממכסה המלכודת. “שיניים” אלו נותנות לה את שמה הלועזי – Bi – שניים, Calcaratus – דרבן.

הכדנית הערפדית חיה בסימביוזה עם נמלים מהזן Colobopsis schmitzi, ומאפשרת להם להינות מהטרף שלה ולחיות בתוכה, תוך שהנמלה מבצעת פעולות נקיון והגנה על הכדנית. למעשה זן נמלים זה תלוי לחלוטין בכדנית הערפדית, ולא יכול לשרוד בלעדיה. נמלים אלו אינן היצור היחיד שתלוי בכדנית זו. ישנם פישפשים מסוג Naiadacarus nepenthicola שנמצאו חיים אך ורק בכדי הכדנית הערפדית. הפישפשים התרבו ועברו מכד לכד באמצעות הנמלים ששחו בנוזלי העיכול.

הערה – אני טרם מגדל כדנית זו והנכתב כאן לקוח מדיווחים שונים באינטרנט ובספרות. ישנם מספר אנשים שגידלו בהצלחה כדנית זו בישראל.

מבנה הצמח

כדנית היא ליאנה – משמע צמח המטפס ונשען על צמחים אחרים בסביבה. כדנית ערפדית מתפתחת מגבעול מרכזי בקוטר של עד 3.5 ס”מ ויכולה להגיע עד ל-25 מטרים באורכו אל תוך צמרות העצים, ובעלת שני שלבי צמיחה.

בשלב הראשון הצמח מוציא עלים יחסית קרובים אחד לשני, יחסית צמודים לקרקע. בחלקו הראשון של פטוטרת העלה ישנן בלוטות צוף. העלים צרים וארוכים ובקצותיהים זלזל עבה שממנו מתפתח הכד התחתון. זלזל זה חלול ומאפשר לנמלים מהזן Colobopsis schmitzi לחיות בתוכו באופן טבעי. הנמלים חיות בעיקר בזלזלי הכדים העליונים, היות ובטבע גשמים עזים פעמים רבות מטביעות את הכדים התחתונים. נמלים אלו, מעבר לשמירה על בריאות הכד (עוד בפיסקה על המלכודת) מגנות על הצמח מפני מזיקים. בנוסף, הכדנית ניזונה משאריות הנמלים.

בשלב מסויים גבעול הכדנית הערפדית פורץ לגובה, ומתחיל שלב הטיפוס. המרחק בין העלים גדל עד לכדי 40 ס”מ וכל עלה יכול להגיע עד ל-90 ס”מ באורכו, ומהזלזל יתפתחו כדים עליונים השונים במראם מהכדים התחתונים.

המלכודת

בקצה כל עלה יצמח זלזל ארוך, ובקצהו יתפתח הכד – המלכודת. הכד יהיה קטן יחסית לכדניות אחרות ובצורת ביצה קטנה, בצבעים שונים החל מירוק עז ועד שחור – בהתאם למופע. מכסה הכד יהיה עגול ויהיה מחובר לכד בצוואר יחסית גבוה וצר. גובה הכד יהיה בדרך כלל עד 13 ס”מ, וברוחב של עד 6.5 ס”מ (כד תחתון) או 6 ס”מ (כד עליון). לעיתים רחוקות יתקבלו כדים גדולים משמעותית. צבע פנים המלכודת לרוב ירוק, ללא תלות בצבע החיצוני.

צידו התחתון של המכסה מכוסה בבלוטות המפרישות צוף, המושך אליו חרקים. בקירבת צוואר המלכודת, בצידו התחתון, ניתן למצוא את המאפיין הבולט ביותר של מין זה – שני “שיניים” ארוכות וחדות היורדות כלפי מטה. “שיניים” אלו מאפשרות לצוף לזרום ולטפטף לאורכן ישר לתוך הכד. חרקים המגיעים לצוף הנוטף פעמים רבות מנסים להיאחז ב”שיניים”, אך מוצאים אותם חלקים ובכך הם נופלים הישר לתוך המלכודת.

בחזית המלכודת התחתונה ישנם שני כנפיים עדינות המסתיימות בבליטות ליד שפת הכד. בכד עליון כנפיים אלו עדינות יותר, והבליטה פחות מודגשת. הכד התחתון יפנה לכיוון הזלזל שממנו התפתח, בעוד הכד העליון יפנה החוצה.

נמלים מהזן Colobopsis schmitzi נוטות לרדת אל תוך המלכודת, שם הן מוציאות את הטרף הגדול יותר מתוך המלכודת וניזונות ממנו בעצמן. נמלים אלו לא נפגעות מנוזל העיכול והן יכולות לשחות בתוכו. פעולת הוצאת טרף מתוך המלכודת דואגת לכך שלא ייצטבר טרף רב במלכודת, ולא יתחילו תהליכי ריקבון אשר יובילו למות הכד. בכך כל כד יכול לחיות זמן רב יותר, ולשרת את הצמח ללא צורך בהחלפתו. הנמלים משרתות את הכדנית גם בפעולת נקיון שפת הכד מפטריות ומזהמים אחרים, וגם בכך מאריכות את חיי הכד ודואגות להמשך פעולתו התקינה על ידי שמירה על שפה חלקה. למעשה, כדנית ערפדית לא מפיקה אנזימי עיכול משלה, והיא תלויה בנמלים לעכל את הטרף עבורה, תוך שהיא נהנית מהפרשות הנמלים המוזנות ישירות לתוך העלים, בקנים שהנמלים בנו.

 גם לפישפשים מסוג Naiadacarus nepenthicola יש תפקיד בעיכול טרף. הפישפשים אכלו עלים וחתיכות צומח שנפלו לתוך הכדים, ובתמורה הפרישו חומרי הזנה חזרה לנוזל הכד – חומרי הזנה שהכד עצמו ספח וניצל להמשך צימוח.

למעשה, ישנה מערכת של הנאה משותפת בין הכדנית הנמלים והפישפשים, כולם תלויים אחד בשני. אין ספק שבמידה והאחד ייכחד, כל השלושה יעלמו מהעולם.

הפרח

לכדנית ערפדית יש צמח זכר וצמח נקבה, כמו לכל הכדניות. עמוד הפריחה של צמח הזכר יכול להגיע לאורך של מטר, עם קבוצות של 15 פרחים על כל עוקץ. עמודי הפריחה בצמח הנקבה יותר קצרים. על ההפריה להיות בין פרח זכר לנקבה. עוד על זיהוי פרחי כדנית ניתן לקרוא בפוסט זה.

ריבוי

על ידי הפריית צמח נקבה מצמח זכר ניתן לקבל זרעים. לזרעים אלו אורך חיים מאוד קצר (ימים ספורים בלבד), ולכן מייד לאחר הקציר יש לזרוע אותם על מצע ספגנום. על ידי ריבוי מזרעים ניתן לקבל פעמים רבות מופעים חדשים, וכמות גדולה של צמחים, אך לוקח זמן רב לצמח להתפתח לבגרות.

שיטה יותר טובה ומהירה לרביית כדנית זו היא באמצעות ייחורים. ניתן להפיק ייחורי כדנית בשתי דרכים. הכדנית תגדל צמחי משנה מבסיס הצמח או מהגבעול (הנקראים Basal Shoots), אותם ניתן להפריד ולהשריש בדומה לייחורים. שיטה נוספת היא באמצעות ייחורי גבעול. כאשר הגבעול נכנס לשלב הטיפוס, ניתן לגזום אותו למקטעים, ולייחר את המקטעים האלו. כאן ניתן לראות סרטון כיצד אני מייחר כדנית בצורה זו.

תנאי מחיה וגידול

כדנית ביקלקרטה אוהבת את תנאי ההר הנמוך וגדלה ברום של 0 עד 950 מטרים מעל פני הים. בסביבה לחות גבוהה של סביב 80% וטמפרטורות בין 26-35 מעלות, כל ימות השנה, כאשר בלילה הטמפרטורות יכולות לרדת עד 19 מעלות, אך לא מעבר לכך. בגנים הבוטאנים Kew באנגליה מגדלים אותה כל ימות השנה בטמפרטורות של 20-24 מעלות, וכאשר הטמפרטורות מטפסות מעל 26 מעלות הם פותחים את האוורור. הכדנית מרוססת במים בימי שמש – פעם ביום בחורף ופעמיים ביום בקיץ. על מנת לשמור על טמפרטורה זו בחורף, יש צורך בגופי חימום. אצלי בטרריום הכדנית גדלה בטרריום בה היא נהנית מאוד מריסוסי מים תכופים או אדים ממכשיר אדים קרים לעיתים תכופות. את הכדנית אני משקה שלוש פעמים בשבוע על ידי מערכת טפטפות אוטומטית.

על התאורה להיות בהירה אך לא שמש ישירה תתאים היטב לכדנית זו, שכן בטבע היא גדלה מתחת לצמרות עצים ביערות, ומקבלת אור מסונן. אם אתם מגדלים בטרריום את הכדנית, שימו לב שעל האור להיות בהיר, אבל לא חזק מדי כדי שלא לשרוף את העלים.

הכדנית הערפדית אוהבת מצע חומצי ומנוקז. תערובת של 60% ספגנום, 20% קליפות עץ לסחלבים ו-20% פרלייט תתאים. גם תערובת של כבול ופרלייט תתאים. במידה ומשקים כל יום, כדאי לבסס את התערובת על כבול ולא ספגנום, על מנת לאפשר ניקוז טוב יותר של המצע. אני מגדל את הכדנית הערפדית בתערובת מאווררת של חלקים שווים סיבי קוקוס, חתיכות קוקוס, פרלייט וספגנום.

בגנים הבוטאנים Kew באנגליה ביצעו ניסוי לגדל כדנית זו במצע המבוסס על סיבי קוקוס, אך הניסוי לא צלח, ונכון לכתיבת הפוסט הם ממשיכים לגדל צמח זה בתערובות מבוססות כבול. עם זאת, ישנם מגדלים רבים אחרים שהצליחו לעשות שימוש בשילוב קוקוס או סיבי קוקוס בתוך המצע. כפי שרשמתי למעלה, אני מצליח לגדל את הכדנית הערפדית בתערובת הכוללת קוקוס (סיבים וחתיכות), אך גם מרכיבים אחרים – פרלייט וספגנום.

כדנית ערפדית יכולה להגיע לגדלים מרשימים מאוד, מהר מאוד. באם תחליטו לגדל אותה, דאגו למקום מתאים כבר מראש. בקוטר של מטר ואורך של עד 25 מטרים, היא יכולה למלא טרריום מאוד מהר, וגם חממה קטנה לא תמיד תספיק.

כדנית זו יכולה לפתח מערכת שורשים ענפה, ולכן היא אוהבת עציצים גדולים. פעמים רבות היא תפסיק לצמוח אם לא יהיה מקום לשורשיה בעציץ, ושתילת מחדש בעציץ גדול יותר יכול להביא לפרץ צמיחה. מצד שני – אם אין לכם מקום לצמח גדול, גידול בעציץ קטן יותר יכול לעזור להגביל את גודלה.

האכלה

ניתן להאכיל את הכדנית הערפדית בתולעי דם יבשות, אך רצוי לחתוך אותן לחתיכות קטנות. לא מומלץ להאכיל פעמים רבות על מנת למנוע התפתחות של עובשים ורקבון. יש להאכיל בכל פעם כד אחר.

מאמרים נוספים לקריאה

גלריית תמונות

ביבליוגרפיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Your compare list

Compare
הסר הכל
השוואה
0