חמאית ראמוסה – Pinguicula ramosa

חמאית ראמוסה קשה לגידול פרטי. למעשה בחו”ל יש מעט מאוד שמצליחים לגדל אותה. רק במידה ואתם מגדלים כדניות ההר הגבוה או הליאמפורות בתנאים מיוחדים תוכלו לגדל את החמאית יחד איתן בסביבה קרירה (בקיץ!) החווה ירידה נוספת בטמפרטורות בלילה. על מנת לגדל חמאית זו נדרש תא גידול מקורר היטב. עקב הסטטוס של החמאית כצמח מוגן, ישנם מעט מאוד מגדלים שלה בעולם, רובם ביפן. במאמר של מיצ’יאקי מאבוצ’י מצויין על ידי מאסאטו האטורי שיטת גידול.

חמאית ראמוסה גדלה על צוקי גרניט אנכיים המכוסים בטחב חי, כאשר מים נוטים לזרום באופן קבוע או לעיתים קרובות על פני הגרניט, מתחת לטחב. אם בכוונתכם לגדל את החמאית – היא תיטיב לצמוח בטחב ספגנום מאוורר וחי, או טחב אחר שאיננו דחוס ומחובר ללוח אבן וולקני או לאבן גרניט.

הקיץ ביפן הינו גשום, כאשר לעיתים הימים סגריריים ופסגות ההרים לוטים בערפל. החל מיוני החמאית תחווה לחות רבה הן מהגשם אך בעיקר מהעננים המכסים את ההרים. את מרבית המים שהחמאית צורכת היא תקבל מהאוויר – מהערפיליות ולכן יש לערפל את החמאית לעיתים תכופות – ערפל (דגומת מכשיר אדים קרים) ולא ריסוס על ידי מערפלים.

בסביבת גידול ביתית אל תחשפו את החמאית לאור שמש ישיר אלא אור בהיר. בטבע היא גדלה בצוקים הפונים בדר”כ לכיוון צפון. שימרו על טמפרטורות יום של עד 20 מעלות, ובלילה על הטמפרטורה לרדת ל-10 מעולות, ואף מתחת לזה.

בחורף החמאית נכנסת לתרדמת ורגילה לירידה בטמפרטורות אל מתחת לאפס. בסביבה הטבעית היא נכנסת לתרדמת חורף ומתכנסת לתוך פקעת התחדשות בתוך הטחב, כאשר הטחב קופא מעל הפקעת כך שנוצרת שכבת הגנה השומרת עליה. אפשרו לחמאית להכנס לתרדמת חורף, ושימרו על פקעת קרירה על מנת למנוע רקבון.