(Last Updated On: 16/10/2022)

חמאית ענקית

שם לועזי - Pinguicula gigantea

צמח חמאית ענק, הגדול מבין צמחי החמאיות, יכול להגיע לקוטר של חצי מטר. היום נפוץ באוספים רבים בעולם וניתן להשיגו, עדיין נחשב כצמח מדהים וייחודי, בזכות מאפייניו הנדירים.

קלות הגידול
3/5
קצב צמיחה
3/5
גודל הצמח
4/5
גודל העציץ
4/5
עוצמת התאורה
3/5
התאמה לטרריום
5/5

רקע

חמאית מקסיקאית הנחשבת לגדולה בעולם. צמח זה התגלה באמצע שנות התשעים במקרה, במסע של אלפרד לאו במקסיקו, כאשר נשא את עיניו לצוקים הנישאים אל על וראה “כתמים” צהובים-ירוקים עליהם. הצמחים היו מספיק גדולים שניתן היה לראותם מרחוק. חמאית ענקית גדלה ישירות על הצוקים, בינות צמחי אגבה, חשופה לשמש המלאה באוויר הטרופי. כאשר לאו בדק את הצמח, הוא הופתע לגלות שהעלים הם טורפים משני הצדדים, דבר שלא היה מוכר עד אז. גודלו המרשים של החמאית ומאפייניה המיוחדים הביא לשימושה כהורה להכלאות רבות.

מבנה הצמח

החמאית הענקית היא רב שנתית, עם מופע עלים יחיד (אין עלי חורף ייחודיים) בצבע ירוק בהיר עד צהבהב, וכמעט זהה בין הקיץ לחורף. העלים עצמם זקופים למחצה, כאשר הם יוצאים מגבעול מרכזי. גודלם יכול להגיע עד לכ-30 ס”מ לאורך, ו-8 ס”מ לרוחב, אך נדיר שבגידול ביתי הצמח יגיע לגודל זה.

המלכודת

בניגוד לרוב החמאיות, לחמאית ענקית ישנן בלוטות המפרישות “ריר” על שני צידי העלים (עליון ותחתון) והיא מסוגלת ללכוד טרף על שני הצדדים. מבסיס הגבעול, וכן מחיבורי העלים לגבעול, יופיעו שורשים, אשר לוכדים לחות מהאוויר ומהמצע, ומסייעים בתפיסת המשטח עליו גדלה החמאית הענקית.

הפרח

צבע הפרח הנפוץ הוא סגול בהיר עם שוליים בצבע סגול כהה (var. Gigantea), ולמופע הפחות נפוץ – לבן (var. Alba). לפרח חמישה עלי כותרת נפרדים עליהם שערות, ולוע הפרח צהוב. העוקץ האחורי של פרח החמאית הענקית הוא קצר ועבה יחסית. החמאית מסוגלת להוציא עד 4 עמודי פריחה בו-זמנית, ובקצה כל עמוד פריחה פרח יחיד.

ריבוי

ניתן להרבות את החמאית הענקית מזרעים, המתקבלים מהפריית צלקת פרח אחד על ידי אבקה המושגת מפרח של צמח אחר. בעוד שבטבע ישנם חרקים המבצעים זאת, בגידול בבית ניתן לבצע הפריה עם קיסם. לא פעם, תהליך ההפריה עלול להרוס את הפרח. צמחים שיתקבלו מזרעים ייתכנו ויהיו שונים גנטית מצמח ההורה. גידול חמאית בוגרת מזרעים הוא תהליך איטי הדורש סבלנות, ויכול להמשך שנים.

אפשרות נוספת לריבוי היא באמצעות ייחורים. זהו תהליך המאפשר קבלת צמח בוגר במהירות גבוהה יותר. לצפיה במדריך הכנת ייחורים מחמאית בבקשה לחצו כאן. במקרה חמאית ענק, ייחורים ניתן לבצע עם עלים טורפים, אך חשוב להקפיד על משיכת עלים עם הבסיס הלבן, שכן מאזור זה ייצאו הייחורים.

תנאי מחיה וגידול

חמאית ענקית גדלה על צוקי אבני גיר, בסביבה טרופית במדינת אואקסקה, במקסיקו. במהלך הקיץ האזור לח וחם, עם גשמים תכופים, ואילו בחורף (ינואר עד אפריל) ישנם גשמים מועטים. הגשמים הרבים בקיץ מאפשרים לצמח לגדול על צוקים הפונים דרומה, כאשר זרימת המים מקררת את פני הצוקים ומסייעת בהורדת הטמפרטורה של השמש הקופחת, ומונעת את התייבשות הצמח. הטמפרטורות באזור נעות בקיץ בין 30 מעלות ביום ל-20 מעלות בלילה, ובחורף בין 25 מעלות ביום ל-15 מעלות בלילה. בניגוד לצמחי חמאית אחרים במשפחה, חמאית ענקית גדלה באור בהיר מאוד – אפילו שמש מלאה. עם זאת, על מנת למנוע מהצמח להתייבש, יש לשמור על סביבה לחה ביותר כל העת, שכן מחסור בלחות הוא הגורם המוביל לאבדן צמחים באוספים, וכן לדאוג לטמפרטורות נמוכות יחסית לעומת הקיץ הישראלי. חמאית ענקית איננה זקוקה לתרדמת חורף, אלא יש לגדל אותה בתנאים חמימים ולחים בחורף, אך מעט יותר קרירים ויבשים מהקיץ. עם זאת, תנאים יבשים יכולים להביא לעלים קטנים יותר והאטה מסויימת בצמיחה. עשו שימוש בתערובת מצע המיועדת לחמאית מקסיקני, כאשר התערובת בעיקר מכילה חומרים לא-אורגנים, כגון חול סיליקה, ורמקולייט ופרלייט. ניתן להוסיף כמות קטנה גם של אבן גיר – בזהירות. רצוי שעלי הצמח לא יעברו את שולי העציץ, ולכן גדלו את החמאית הענק בעציץ רחב מאוד.

האכלה

חמאית gigantea תצוד עצמאית מיני מעופפים קטנים או חרקים המתפתחים באופן טבעי בעציצים, ואין צורך להאכילה. בניגוד לרוב החמאיות, חמאית ענקית תלכוד חרקים משני צידי העלים.

מאמרים נוספים לקריאה

גלריית תמונות

ביבליוגרפיה

  • D’Amato, P. (2013). The Savage Garden (Revised ed.). New York, New York, USA: Ten Speed Press.
  • Greyes, N. (2015). Cultivating Carnivorous Plants. San Bernardino, California, USA: Natch Greyes.
  • Guitton, Y., Legendre, L., & Adamec, L. (2012, 03). Mineral nutrition in hydroponically-grown Pinguicula. Carnivorous Plant Newsletter, 41, pp. 8-15. Retrieved 05 01, 2020 from https://cpn.carnivorousplants.org/articles/CPNv41n1p8_15.pdf
  • Lampard, S., Gluch, O., Robinson, A., Fleischmann, A., Temple, P., McPherson, S., . . . Legendre, L. (2016). Pinguicula of Latin America. (A. S. Robinson, Ed.) Poole, Dorset, England: Redfern Natural History Productions.
  • Lau, A. B. (1993). The discovery of a new Pinguicula from Ayautla, Oaxaca, Mexico. Carnivorous Plant Newsletter, 22, pp. 26-27. Retrieved 05 01, 2020 from https://cpn.carnivorousplants.org/articles/CPNv22n1_2p26_27.pdf
  • Partrat, Eric; Dr. Legendre, Laurent;. (n.d.). Pinguicula gigantea Luhrs. (E. Partrat, & L. Dr. Legendre, Editors) Retrieved 05 01, 2020, from A World of Pinguicula: http://www.pinguicula.org/pages/plantes/pinguicula_gigantea.htm
  • Pinguicula gigantea. (2020, 04 30). Retrieved 05 01, 2020 from Wikipedia: https://en.wikipedia.org/wiki/Pinguicula_gigantea

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Your compare list

Compare
הסר הכל
השוואה
0